רונדל חיל האוויר המלכותי הירדני | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ירדן |
סוג | חיל אוויר |
בסיס האם | עמאן |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 25 בספטמבר 1955 – הווה (69 שנים) |
נתוני היחידה | |
כוח אדם | 12,000 (2012) |
פיקוד | |
דרגת המפקד | מייג'ור גנרל |
חיל האוויר המלכותי הירדני (בערבית: القوات الجوية الملكية الأردنية) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של ירדן. החיל הוקם ב-1955 על ידי המלך חוסיין. ברשות החיל כ-100 מטוסי קרב מתוצרת מערבית.
מאז הקמתו, חיל האוויר המלכותי הירדני הצטייד בעיקר בנשק מערבי, לרוב מבריטניה. ההישג הראשון של חיל האוויר המלכותי הירדני היה ב-1964 לאחר שארבעה מטוסים ירדנים הצליחו להפיל מטוס ישראלי ולפגוע בשלושה מטוסים אחרים.[דרוש מקור] בפעולת סמוע, שנערכה ב-13 בנובמבר 1966, הופל בקרב אוויר מטוס הוקר הנטר ירדני, וטייסו, מואפק סאלטי, מפקד טייסת ההאנטרים, נהרג.
עם פרוץ מלחמת ששת הימים הופעל חיל האוויר הירדני כנגד מטרות בישראל. מטוסי הוקר האנטר ירדנים תקפו מספר מטרות, בהן מחנה סירקין שם השמידו מטוס מדגם נורד נוראטלס של חיל האוויר הישראלי. בתגובה תקף חיל האוויר הישראלי את בסיסי חיל האוויר הירדני וזה הושמד כמעט כולו ולא השתתף ביתר הלחימה. לאחר המלחמה הצטיידה ירדן במטוסי F-104 שנרכשו מארצות הברית ו-F-5 שנרכשו מאיראן. המלך חוסיין דחה את הצעת סוריה ומצרים להצטרף למלחמה ב-1973.
בשנות ה-80, כתוצאה מהסכם השלום בין ישראל למצרים, ביצעה ירדן תהליך מודרניזציה שכלל רכישת מטוסי קרב מתקדמים כגון מיראז' F-1. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכימה ארצות הברית למכור לירדן את מטוס הקרב F-16 שמהווה כיום המטוס העיקרי של חיל האוויר המלכותי הירדני.
ב-2015 העבירה ישראל לירדן 16 מטוסי קוברה שהוצאו משירות בחיל האוויר, כדי לתגבר את חיל האוויר הירדני במאבקו בדאע"ש.[1][2]
בשנת 2014 הצטרפו מטוסי החיל להתקפות שערכו מטוסים ממדינות המערב על מטרות של ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה. בדצמבר 2014 הופל אחד המטוסים וטייסו נשבה על ידי אנשי הארגון ונרצח בחודש שלאחר מכן.
בשנים האחרונות תקף חיל האוויר הירדני לא פעם מטרות איראניות בסוריה, בעיקר כאלה שהיו קשורות לסחר בסמים שזורמים לירדן.[1]
באפריל 2024, יירט חיל האוויר המלכותי מספר כלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו מאיראן לעבר ישראל, במסגרת המתקפה האיראנית על ישראל. הכטב"מים יורטו בצד הירדני של בקעת הירדן, והיו בדרכם לסביבת ירושלים. אחרים יורטו סמוך לגבול ירדן-סוריה.[3]