חיתוך הוא פעולה שמפרידה או פותחת עצם מוצק לשני חלקים או יותר, באמצעות הפעלת כוח על שטח קטן מאוד בעצם הנחתך. החיתוך הוא פעולה שמלווה את האדם עוד מהתקופה הפרהיסטורית. חיתוך משמש את האדם בייצור ועיבוד מזון, בחקלאות, בתעשייה ברפואה ועוד.
מבחינה פיזיקלית, החיתוך הוא תופעה של דחיסה וגזירה, המתרחשת רק כאשר הלחץ הכולל שנוצר על ידי כלי החיתוך חורג מחוזקו של החומר הנחתך. המשוואה הרלוונטית הפשוטה ביותר היא:
הלחץ שנוצר על ידי כלי חיתוך עומד ביחס ישר לכוח שבו הוא מופעל, וביחס הפוך לשטח המגע. מכאן שלגבי עצם נתון, ככל שהשטח קטן יותר (כלומר, ככל שמכשיר החיתוך חד יותר), יש צורך בפחות כוח כדי לחתוך. גם ככל שחוזקו של החומר הנחתך קטן יותר, נדרש פחות כוח לחיתוך.
חיתוך שימש את האדם כבר בפרהיסטוריה. אמצעי החיתוך הראשון הידוע לנו הוא הלהב. להבים עשויים מאבן שסותתו על ידי האדם הקדמון נמצאו באתרים רבים. הלהבים יוצרו באמצעות התזתם מסלעים קשים (למשל צור).[1] לאורך ההיסטוריה יוצרו להבים מחומרים נוספים באמצעות עיבוד והשחזה – מתכת, עצם ועץ.
החומר הנפוץ ביותר בשימוש ללהבים הן מתכות שונות. מתכות הן חומר נוח לעיבוד, וחלקן בעלות חוזק מכני רב, ולכן מתאימות לחיתוך.
בנוסף לכלי חיתוך ידניים, האדם ייצר מכונות חיתוך מאז העת העתיקה. מסורים הופעלו באמצעות גלגל מים, ולאחר המהפכה התעשייתית הופעלו כלי חיתוך גם באמצעות קיטור ומאז ראשית המאה ה-20 גם במנועים חשמליים.
כיום קיימים אמצעי חיתוך שאינם עושים שימוש בלהבים, כגון חיתוך באמצעות לייזר או בלחץ מים.