מאכלים | |
---|---|
סוג | מוצרי חלב, חלב ניגר מעובד |
חלב צרוב (באנגלית: Scalded milk) הוא חלב מחלבה שחומם ל-83 מעלות צלזיוס.[1] בטמפרטורה זו, החיידקים נהרגים, האנזימים בחלב מושמדים ורבים מהחלבונים עוברים דנטורציה.[2] מכיוון שרוב החלב הנמכר כיום מפוסטר, מה שמשיג פחות או יותר את שתי המטרות הראשונות, החלב נצרב בדרך כלל כדי להעלות את הטמפרטורה שלו, או כדי לשנות את המרקם או למען אינטראקציות בישול אחרות עקב דנטורציה של החלבונים.[3]
במהלך הצריבה, ניתן להשתמש ב"שומר חלב" (כלי בישול) כדי למנוע הן הרתחה והן חריכה (שריפה) של החלב.[4]
חלב צרוב נדרש במתכונים המקוריים של רוטב בשמל, מכיוון שהוספת נוזלים חמים, כולל חלב, לרביכה נחשבה פחות טובה ליצירת רוטב ללא גושים או למניעת טעם של קמח גולמי.[5]
חלב צרוב ומקורר משמש בלחם ובבצקי שמרים אחרים, כיוון שפסטור אינו הורג את כל החיידקים, וגם שמרי הבר שעשויים להימצא, גם הם יכולים לשנות את המרקם ואת הטעם. מתכונים ישנים מספיק שמתבססים על חלב בחליבה ידנית, שמקורר לאט ולא מפוסטר, מציינים חלב צרוב בהרבה מתכונים למטרת האפייה, וספרי בישול מודרניים נוטים לשמור על המסורת. בנוסף, חלב צרוב משפר את התפיחה עקב עיכוב תפיחת הלחם על ידי חלבוני חלב מסוימים שאינם מנוטרלים.[6]
חלב צרוב משמש ביוגורט כדי לגרום לדנטרציה שלחלבונים,[7] וכדי לוודא שכל האורגניזמים שעלולים להתחרות על החיידקים של תרבית היוגורט נהרגים. בהכנת יוגורט מסורתית, כפי שנעשה במזרח הים התיכון ובמזרח הקרוב, החלב מחומם לעיתים קרובות במחבתות שטוחות עד שמצטמצם לכמחצית. לא משנה מה תהיה ההשפעה של הצריבה על חלבון החלב, כדי שהריכוז הזה יפחית את הפרדת מי גבינה. תהליכים מסחריים מודרניים משתמשים בחלב מיובש או מרוכז או במסטיקים צמחיים ובג'לטינים כגון פקטין, קרגינן או אגר ("ג'לטין צמחי") על נמת למנוע הפרדת מי הגבינה ביוגורט (כדי שלא תיווצר גבינה).
עם זאת, ציור בקפה לא משתמש בחלב צרוב, מכיוון שצריבה הורסת את מרקם המיקרו-קצף; חלב לציור בקפה מחומם עד מתחת לנקודת הצריבה.[10]