חליפת מלחים

חליפת מלחים היא במקורה חליפת מדים ליורדי ים. אולם מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד המחצית השנייה של המאה ה-20 שימשה חליפת המלחים כבגד ייעודי לילדים. במספר מדינות משמשת גרסה של חליפת מלחים כתלבושת אחידה לתלמידי ותלמידות בית ספר, לבנים עם מכנסיים קצרים ולבנות עם חצאית וגרביים ארוכים. צווארון מלחים היה פריט לבוש מקובל לנשים צעירות עד שנות ה-20 של המאה ה-20.

חליפת המלחים כמדים

חליפת המלחים נכנסה לרוב ציי העולם במהלך סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 כמדי שירות למלחים בכל התפקידים. החליפה מורכבת ממכנסיים ארוכים רחבים (כך שניתן לגלגל אותם בקלות לצורך עבודה על רציף מוצף מים, למשל), חולצה עם מפתח-צווארון בצורת V ללא כפתורים, בעלת צווארון גדול ייחודי, בתבנית מרובעת המונח על העורף ומגן על הגב ונסגר כמשולש על החזה וכובע או כומתה ("כובע פופאי"). החליפה, בדרך-כלל בצבעי לבן וכחול ומעוטרת בפסי-רוחב, נתפרה מבד זול, חזק ונוח כפשתן או כותנה. לעיתים נענדה על הצוואר גם עניבת-קשירה פשוטה (קרבט).

לעיתים נלבשה מתחת לחולצה, או ללא חולצה כלל, גופייה מפוספסת לבן-כחול.

חליפת המלחים כביגוד לילדים

לבוש לילדים "בסגנון מדי מלחים" (בצרפתית: à la matelot) מוזכר עוד לפני 1800, אלא שעיקר הכוונה היא לחולצה בעלת מפתח-הצווארון הרחב וללא כפתורים, הנוחה להלבשה לילדים.

בשנת 1846 יוצרה חליפת מלחים בגודל מתאים לאדוארד השביעי שהיה אז הנסיך מוויילס. דיוקן הנסיך בן החמש הלבוש בחליפת מלחים קטנה, מאת וינטרהלטר (F.X.Winterhalter), הפך לפופולרי ובעקבותיו החלה להתפשט אופנה של בגדי מלחים לילדים, בכל שכבות האוכלוסייה (סייעה לכך גם העובדה שהנסיך הולבש בחליפת חוגר פשוט ולא במדי קצין). היה זה פריט הלבוש הראשון שיועד לילדים ולא היה העתק מוקטן של בגדי מבוגרים יומיומיים.

בגרמניה נקשרה ההתלהבות מבגדי המלחים לילדים, שיוצרו מבד כחול-כהה והחלו להיות אופנתיים שם מאז שנות ה-60 של המאה ה-19, להעלאתו של נס של הצי הגרמני הקיסרי, שהוקם כמיזם של אחדות ויצירה משותפת של כל האומה החדשה.

עם הפיכתו של הצילום לפופולרי, הפכה חליפת המלחים ללבוש המקובל לילד לצורך צילום וכך נפוצו ברחבי העולם כולו צילומי ילדים בחליפות מלחים בכל אלבום תמונות משפחתי וכן בכרזות ופרסומות.

לדברי החוקרת גנית אנקורי (ראש החוג לאמנות באוניברסיטה העברית), בגדי מלח המייצגים מדים מצביעים על מעמדם של הילדים בחברה הוויקטוריאנית, בה היו הילדים ממוקמים בתחתית סולם המשמעת כחיילים ונדרשו מהם מילוי חובות וציות. כפי שבאוניה יש היררכיה ברורה שבראשה עומד רב חובל ותחתיו קצינים וחוגרים כך גם מקומם של הילדים בבית ובחברה הוא כשל המלחים הצעירים באוניה, בסוף שרשרת הפיקוד. היעלמות בגדי המלח לילדים באה במקביל להיעלמות המבנה ההיררכי בחברה ובמשפחה המערבית המודרנית.

חליפות מלחים כתלבושת אחידה

ביפן החלו בתי ספר לנערות לעשות שימוש בחליפות מלחים כתלבושת אחידה לבנות בשנות ה-20 של המאה ה-20. התלבושת האחידה (ביפנית: セーラー服, תעתיק: serafuku) הבסיסית מורכבת מחולצה לבנה, צווארון כחול בעל פסים בלבן, חצאית בצבע כחול-כהה ועניבת-קשירה צבעונית. תבנית זו מופיעה מאז במגוון דגמים וצבעים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חליפת מלחים בוויקישיתוף