המילה חלרתווה פירושה המילולי "לעטר", "לקשט" או "לייפות ביד". בגאורגית חֵלִי (ხელი) פירושו יד ו-רְתוָּוה (რთვა) פירושו לעטר או לקשט.
חתימות חלרתווה נכתבו באחת משלושת סוגי האלפבית הגאורגי, בעיקר בנוּסְחוּרִי (גאו') ומְחֶדְּרוּלִי (גאו'), אם כי המונוגרמות, במיוחד המונוגרמות המלכותיות, נכתבו בכתב אֲסוֹמְתַווְרּוּלִי (גאו'). לכל מונרך גאורגי הייתה חלרתווה משלו, וכינוי החלרתווה היה סָאוּפְּלוֹאִי חֵלִי (საუფლოჲ ხელი), שפירושו המילולי הוא "יד האדון". מסורת החלרתווה עדיין בשימוש בגאורגיה.[3]