חמור | |
---|---|
חמור הבית | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מפריטי פרסה |
תת־סדרה: | Hippomorpha |
משפחה: | סוסיים |
סוג: | סוס |
תת־סוג: | חמור |
מינים | |
(ומינים נכחדים נוספים) | |
שם מדעי | |
Asinus | |
חמור (שם מדעי: Asinus) הוא תת-סוג בסוג סוס שבמשפחת הסוסיים בו כלולים שלושה מינים חיים: הערוד, הפרא והקיאנג. חמור הבית הוא תת-מין המבוית במין ערוד.
החמורים הם בעלי דמיון לסוס הרמכי, אך גם בעלי מאפיינים חיצוניים השונים ממנו – ראשם גדול יותר, אוזניהם ארוכות יותר ("אוזני חמור"), והם בעלי רעמת שיער דלילה יותר. בעוד הסוס צוהל, החמורים נוערים. כמו סוסיים אחרים, גם החמורים יכולים להזדווג עם סוס או עם זברה, אך אז נולד יצור כלאיים כמו פרד או זברואיד – בעל חיים עקר שאינו מסוגל להמליט צאצאים.
בעברית קרויים נקבת החמור אָתון, וצאצא החמור הצעיר קרוי עַיִר.
קולו של החמור מכונה – נעירה.[1]
תחת התת-סוג חמור ממוינים המינים והתת-מינים הבאים:
חמור זוכה בתרבויות אחדות ליחס שלילי והוא מהווה משל לטיפשות, עקשנות ותמימות אווילית, הגם שבפועל מדובר בבעל חיים ידידותי, נבון וחיובי. סיבה אפשרית לכך היא מקומו השלילי של החמור בתרבויות קדומות, למשל בתרבות המצרית הקדומה שתארה את היהודים כעובדים לחמור.[4]
מפריטי פרסה | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוסיים | ||||||||
סוס |
|
|||||||
קרנפים (קרנפיים) | ||||||||
קרנף רחב שפה | קרנף רחב-שפה | |||||||
דיצרוס | קרנף צר-שפה | |||||||
דיצרורינוס | קרנף סומטרה | |||||||
קרנף אסייתי | קרנף הודי • קרנף ג'אווה | |||||||
טפיריים | ||||||||
טפיר | טפיר בירדי • טפיר הרים • טפיר ברזילאי • טפיר אסייתי • טפיר קבומני |