חמור (תת-סוג)

קריאת טבלת מיוןחמור
חמור בית
חמור הבית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מפריטי פרסה
תת־סדרה: Hippomorpha
משפחה: סוסיים
סוג: סוס
תת־סוג: חמור
מינים

(ומינים נכחדים נוספים)

שם מדעי
Asinus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרא

חמור (שם מדעי: Asinus) הוא תת-סוג בסוג סוס שבמשפחת הסוסיים בו כלולים שלושה מינים חיים: הערוד, הפרא והקיאנג. חמור הבית הוא תת-מין המבוית במין ערוד.

החמורים הם בעלי דמיון לסוס הרמכי, אך גם בעלי מאפיינים חיצוניים השונים ממנו – ראשם גדול יותר, אוזניהם ארוכות יותר ("אוזני חמור"), והם בעלי רעמת שיער דלילה יותר. בעוד הסוס צוהל, החמורים נוערים. כמו סוסיים אחרים, גם החמורים יכולים להזדווג עם סוס או עם זברה, אך אז נולד יצור כלאיים כמו פרד או זברואיד – בעל חיים עקר שאינו מסוגל להמליט צאצאים.

בעברית קרויים נקבת החמור אָתון, וצאצא החמור הצעיר קרוי עַיִר.

קולו של החמור מכונה – נעירה.[1]

מינים ותת-מינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת התת-סוג חמור ממוינים המינים והתת-מינים הבאים:

חמור זוכה בתרבויות אחדות ליחס שלילי והוא מהווה משל לטיפשות, עקשנות ותמימות אווילית, הגם שבפועל מדובר בבעל חיים ידידותי, נבון וחיובי. סיבה אפשרית לכך היא מקומו השלילי של החמור בתרבויות קדומות, למשל בתרבות המצרית הקדומה שתארה את היהודים כעובדים לחמור.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמור בוויקישיתוף
  • חמור, באתר ITIS (באנגלית)
  • חמור, באתר NCBI (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ האקדמיה ללשון עברית, קולות בעלי חיים, באתר האקדמיה ללשון עברית, ‏11 בינואר 2018
  2. ^ International Commission on Zoological Nomenclature (2003). "Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Opinion 2027 (Case 3010)". Bull.Zool.Nomencl. 60 (1): 81–84. אורכב מ-המקור ב-2008-04-22. נבדק ב-2010-01-23.
  3. ^ Don E. Wilson & DeeAnn M. Reeder, ed. (2005). "Equus asinus". Mammal Species of the World. A Taxonomic and Geographic Reference (3rd ed.). Johns Hopkins University Press.
  4. ^ מתתיהו מיזיש, העמים העתיקים וישראל: המצרים, הפרסים, היונים, הרומים, הנוצרים הקדמונים, הערבים והתייחסותם לישראל - ניסיון לבאר את התהוות האנטישמיות הקדמונית, פאדגורזע, דפוס ש.ל. דייטשער, תרס"ט (1909), עמ'5