חנוכייה

חנוכייה מצופה בכסף

חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה. החנוכייה בנויה כמנורה בעלת שמונה קנים, וקנה נוסף לצורך הנחת השמש. זאת בדומה למנורת בית המקדש, אך בה היו רק שבעה קנים.

שמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "חנוקיאה" רווחה בקרב היהודים הספרדים בישראל ובארצות הבלקן[1], והמילה "חֲנֻכִּיָּה" נכנסה לעברית בסוף המאה ה-19 בירושלים על ידי חמדה בן-יהודה, אשתו של אליעזר בן-יהודה.

במקורות וברוב ספרי ההלכה, היא נקראת "מנורת חֲנֻכָּה" ובקיצור "מנורה", וכך עדיין מקובל לקרוא לה מחוץ לישראל[2].

הדלקת נרות חנוכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הדלקת נרות חנוכה

מנהג הדלקת נרות בחנוכייה הונהג כסמל לציון חנוכת בית המקדש שכלל גם את חידוש הדלקת הנרות במנורה (בה נעשה נס פך השמן) בידי החשמונאים במאה ה-2 לפנה"ס, לאחר שהצליחו לכבוש מחדש את בית המקדש השני מידי הכובשים היוונים.

מצווה להדליק נרות בחנוכייה ולפרסם את נס פך השמן ברבים (פרסומי ניסא) לזכר ניצחון המכבים על היוונים. ולכן נוהגים להניח את החנוכייה בחלון הבית או בפתח הדלת, כדי שייראו מבחוץ. בבתים מסוימים מותקנים ביתני ברזל או מתכת קטנים שניתן להניח בהם את החנוכייה כך שתיראה לעוברים ברחוב ועדיין תישמר מפני פגעים שונים. אם הדבר לא מתאפשר, ניתן להניח את החנוכייה בתוך הבית, סמוך לדלת הכניסה, בצד שמאל של הנכנס. זמן ההדלקה הוא מצאת הכוכבים עד שתכלה רגל מהשוק, כלומר: ההדלקה צריכה להיות בזמן שעדיין מסתובבים אנשים בחוץ.

מבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חנוכיה מתימן במבנה הקדום

החנוכייה בימי קדם הייתה שורת מנורות שמן עשויות מחרס או מתכת שהוצבו זו בסמוך לזו, או מנורה אחת עגולה בעלת שמונה פתחי פתילות. בימי הביניים התפתחו חנוכיית המתכת האשכנזית וחנוכיית החרס הספרדית. בספרד הוסיפו לחנוכייה קיר אחורי ששימש לתלייתה, בגרמניה עשו שימוש לראשונה בנברשת עומדת בעלת שמונה קנים בתוספת כן מוגבה עבור השמש, צורה זו כנראה בהשפעת מנורת בית המקדש, בתימן השתמשו בקערת אבן (עשויה מאבן מיוחדת) בעלת חריצים סביב עיגולה.

שימוש בחנוכייה העשויה מכסף כהידור מצווה נזכר במאה ה-16, בספרו של רבי משה בן מכיר, סדר היום[3], הרב אברהם אזולאי כתב חמש עשרה דרגות בהידור חומר החנוכייה[4].

כיום לרוב החנוכייה מורכבת משמונה קנים המותאמים לקבלת שמונה נרות, וכן קנה נוסף המיועד ל'שַמָּש' - על מנת שאם ישתמשו לאור החנוכייה, יהיה זה לאורו של השמש, ולא לאור שאר הנרות שאסור להשתמש לאורם. כמו כן הוא משמש להדלקת יתר הנרות.

הסיבה שבחנוכייה ישנם שמונה נרות הוא מפני שחג החנוכה הוא שמונה ימים זכר לנס פך השמן, ותיקנו להדליק ביום הראשון נר אחד, ובכל יום ויום להוסיף עוד נר.

בחנוכייה כשרה כל שמונת הנרות עומדים בקו ישר, בגובה אחיד[5], ואילו על השמש להיות נבדל מיתר הנרות באופן כלשהו, לדוגמה בגובה שונה או במרחק מסוים משאר הנרות.

בחסידות חב"ד, יש הנוהגים להשתמש בחנוכיות עם קנים אלכסוניים ולא מעוגלים בהשראת צורת מנורת המקדש. שכן הרבי האחרון מנחם מנדל שניאורסון סובר כמו הרמב"ם[6] שקני המנורה היו אלכסוניים ולא מעוגלים.

בישראל ובגולה נהוג בגני הילדים ליצור עם הילדים חנוכיות פשוטות לנרות שעווה דקים שבהן משתמשים הילדים במהלך החג.

גלריית חנוכיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אורה יפה (עיצוב), אדריכלות במנורת החנוכה: השתקפות צורות ארכיטקטוניות במנורת החנוכה מתוך אוסף מנורות חנוכה במוזיאון ישראל, מוזיאון ישראל, 1979. (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חֲנֻכִּיָּה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חנוכייה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ למשל ב-תשובה זו משנת 1798 מאת רבי אברהם מיוחס. ראו עוד על כך אצל אורה שורצולד, "שקיעי ספרדית יהודית בעברית החדשה", פעמים 56, עמ' 33–49 באתר יד יצחק בן-צבי
  2. ^ כך גם במסורת יהדות תימן נקראת בערבית "מסרג'ה" (=מנורה), הרב יצחק רצאבי מעודד להמשיך להשתמש בשמה המקורי (שולחן ערוך המקוצר, חלק ג' עמוד רסו, קובץ דברי חפץ, חלק ה' עמוד רד).
  3. ^ הלכות חנוכה, "ובעניין הנרות שידליקו בהן, כל אחד יעשה אותן כפי כחו וכל המהדר אותם ביותר הרי זה משובח. ומי שידו משגת לעשות אותם מכסף יעשה אותם. ... לפחות מי שאין בידו לעשות כל השמונה נרות כסף יעשה אחד מהם כסף, ויהיה אותה שמחדש בכל לילה זכר לנס, וכל זה אם אינו מעכב, מראה בה חביבות המצוה וחפצו והשמחה שיש לו בה - שהוא עיקר העבודה כנ"ל."
  4. ^ ספר חסד לאברהם, מעיין ב, נהר נ"ח. והם: זהב, כסף, נחושת קלל, נחושת אדומה, ברזל, בדיל, עופרת, זכוכית, עץ, עצם, חרס מצופה אבר, חרס לא מצופה, קליפת רימון, קליפת אגוז, קליפת אלון.
  5. ^ ולכתחילה לא בעיגול, כך בהלכה לפי הרמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרע"א, סעיף ד', על פי פסיקת מהרי"ל מחשש איסור "מדורה", אולם אם ישנו מרחק ניכר בין הנרות, גם חנוכייה עגולה כשרה (רמ"א שם, בשם תרומת הדשן.)
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות בית הבחירה פרק ג הלכה י בציור שהרמב"ם צייר שם.
  7. ^ חנוכיות לובית, מי מכיר ? מי יודע ?, נבדק ב-2024-01-03
  8. ^ [1] - על מנהג יהדות חלב להדליק שני שמשים במקום אחד
  9. ^ https://haluzhaivri.org.il/page/42236/0


חנוכה
מצוות החג קריאת ההלל • הדלקת נרות חנוכה • פרסום הנס
נרות חנוכה חנוכייה • הדלקה עושה מצווה • כבתה אין זקוק לה
היסטוריה של חנוכה
מאורעות חנוכה גזירות אנטיוכוס • התייוונות • מרד החשמונאים • קרבות המכבים (קרב אפולוניוס • קרב בית חורון • קרב אמאוס • קרב בית צור • קרב בית זכריה • קרב כפר שלמא • קרב חדשה • קרב אלעשה) • נס פך השמן
אישים אנטיוכוס הרביעי • אלעזר הזקן • חנה ושבעת בניה • מתתיהו הכהן • יהודה המכבי • יונתן הוופסי • שמעון התרסי
היסטוריוגרפיה ספר מקבים א' • ספר מקבים ב' • ספר מקבים ג' • מגילת אנטיוכוס • מדרש חנוכה • מעשה יהודית
תפילות ופיוטים על הנסים • הנרות הללו • מעוז צור • יה הצל יונה • אבני יקר • שני זיתים • מזמור שיר חנוכת הבית • אכלו משמנים • יחד באורך • אעדיף כל שמונה
מנהגי החג לביבה • סופגנייה • סביבון • ספנז • עז'א • פריקסה • ספינג' • דמי חנוכה
שירים ופיוטים לחנוכה סביבון סוב סוב סוב • נר לי • כד קטן • ימי החנוכה • באנו חושך לגרש • לכבוד החנוכה • מי ימלל • מעשה בלביבות • אנו נושאים לפידים • I Have a Little Dreidel • הבה נרימה • שקט שקט, החנוכייה דולקת • The Chanukah Song • הנשמה לך 9: להודות ולהלל • לביבות • חנוכה חנוכה • חנוכייה לי יש • שימו שמן • נרותי הזעירים • מי זה הדליק • סביבוני ירוץ בגיל • נר ראשון של חנוכה • מי ידליק • אבי אבי • נרות רבים • הערב בבית • כי תבוא אל מודיעין
שונות שבת חנוכה • זאת חנוכה • חנוכייה ציבורית • זה היה בחנוכה • בולי חנוכה • מעטים מול רבים (חנוכה) • קושיית הבית יוסף • טקס חנוכה בבית הלבן
חגי ישראל ומועדיו

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.