חָפָגֶ'ה הוא שמו המודרני של אתר ארכאולוגי, בו שכנה באלף השלישי לפנה"ס העיר השומרית טוטוב. העיר הייתה חלק מממלכת אשנונה. האתר שוכן 11 ק"מ מזרחית לבגדאד ו-19 ק"מ מדרום-מערב לתל אסמר, בו שכנה עיר הבירה של ממלכת אשנונה.
האתר הארכאולוגי חפג'ה שוכן על הגדה המזרחית של נהר הדיאלא שהוא יובל של החידקל. האתר מורכב מארבע תלוליות שקיבלו את האותיות A עד D. בתלולית A שהיא התלולית העיקרית באתר, נמצאו שרידים כבר מתקופת אורוכ (4000 לפנה"ס). בתלולית זאת נמצא המקדש הסגלגל שהוקדש לאל סין, ומקדש לאלה נינטו. בתלוליות B ו-C נחפר מבצר דור-שמשואילונה. תלולית D כללה בתים פרטיים ומקדש לאל סין. במקדש זה נמצא ארכיון של לוחות בכתב יתדות שנמצאו בשתי ערמות.
המקדש שנמצא בחָפָגֶ'ה מתוארך לשושלת הקדומה. המקדש היה מוקף גדרות סגלגליות ומכאן שמו. המקדש היה מקדש שלושה מרחבים (סטיו, אולם, סטיו), זאת בדומה למקדשים שנמצאו בארידו, ארך וכיש בתקופות קדומות יותר. שטח האזור בתוך הגדרות החיצוניות כ-70 דונם. המקדש בנוי לבנים שמחזיקות מעמד בגלל מיעוט הגשמים באזור. השטח בין הגדרות כלל אזורי מגורים לכוהנים ובתי מלאכה שעסקו בנחושת וברונזה. הפיסול נעשה בשיטת השעווה הנעלמת (אנ'). נמצאו ניטים (סוג של מסמר) אשר מחברים את שני חלקי התבנית שבהם מייצרים את הפסלים.
חפג'ה הייתה מיושבת כבר בתקופת השושלת הקדומה (אנ') (2900–2350 לפנה"ס), תקופת סרגון מאכד (המאה ה-24 - המאה ה-23 לפנה"ס). לאחר נפילת השושלת השלישית של אור (שנת 2000 לפנה"ס לערך), עבר היישוב לשליטתה של אשנונה. לאחר שאשנונה עברה לשליטתה של בבל (המאה ה-18 לפנה"ס), בנה בה המלך שמשו-אילונה, בנו של חמורבי מהשושלת הבבלית הראשונה, מבצר. הוא קרא למבצר על שמו דור-שמשואילונה.
בחפירות הארכאולוגיות נמצאו המקדש לאל סין ו-112 לוחות בכתב יתדות, אשר סייעו לשחזר חלק מההיסטוריה של האתר. הלוחות היו חלק מהארכיון הרשמי של העיר והם עוסקים בעיקר בנושאי מסמכים משפטיים והלוואות. אוסף המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו כולל 57 לוחות מתוך הלוחות שנמצאו, השאר הושארו בידי המוזיאון הלאומי של עיראק.