חציית הדלאוור הייתה צליחה צבאית של נהר הדלאוור, אשר בוצעה על ידי הצבא הקונטיננטלי בפיקודו של ג'ורג' וושינגטון בלילה שבין 25 ל-26 בדצמבר 1776 במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית. הצליחה הייתה הצעד הראשון במתקפת הפתע שתוכננה על ידי ג'ורג' וושינגטון נגד חיל המצב ההסיאני בטרנטון, ניו ג'רזי בבוקר 26 בדצמבר.
וושינגטון הוביל את חלקו הגדול של הצבא הקונטיננטלי על פני נהר דלאוור הקפוא בחלקו לפי תכנון סודי ומוקדם מראש, במבצע שהיה מאתגר ומסוכן מבחינה לוגיסטית. בתחילה תוכננו חציות נוספות על ידי כוחות נוספים של הצבא הקונטיננטלי, אך אלו בוטלו ברגע האחרון עקב בעיות לוגיסטיות. למרות זאת, הורה וושינגטון על המשך הפעולה, והתקיף את הכוחות ההסיאנים בטרנטון עם הכוחות שהיו בידו בלבד.
התקפת הפתע הצליחה באופן מוחלט, וכמעט שני שלישים מחיל המצב ההסיאני נלקחו בשבי. עם סיום הקרב, חצה הצבא את הנהר פעם נוספת בחזרה לפנסילבניה, הפעם עם שבויים רבים כמו גם אספקה צבאית שנלקחה מטרנטון כשלל מלחמה.
וושינגטון והצבא הקונטיננטלי חצו את הנהר בפעם השלישית בסוף השנה, תחת תנאים קשים יותר שנבעו בעיקר מעובי הקרח על הנהר, שהיה לא בטוח לחציה. הם הביסו את כוחות התגבורת הבריטית תחת פיקודו של לורד קורנווליס בטרנטון, ב-2 בינואר, 1777. ב-3 בינואר, הביס הצבא הקונטיננטלי את חיל המאסף הבריטי בפרינסטון, לפני שנסוג למחנה החורף שלו במוריסטאון, ניו ג'רזי.
בשנת 1851 צייר הצייר עמנואל לויצה את ציורו המונומנטלי "וושינגטון חוצה את הדלאוור", בו מתוארת חציית נהר הדלאוור בידי ג'ורג' וושינגטון והצבא הקונטיננטלי. הציור שמור כיום במוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, ועותק ממנו קיים בבית הלבן.