ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
חקירת בית הדין הפלילי הבין־לאומי בעניין אוקראינה החלה ב-2 בדצמבר 2022, כאשר התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, הכריז על חקירת פשעי מלחמה שלכאורה בוצעו על ידי רוסיה בין 21 בנובמבר 2013 (הפלישה הרוסית לקרים) לפלישה הרוסית לאוקראינה.[1]
ממשלת אוקראינה הגישה שתי בקשות רשמיות לבית הדין הפלילי הבין-לאומי לחקור את כל פשעי המלחמה ופשעים אחרים נגד האנושות שאולי ביצעה רוסיה באוקראינה.[2]
ב-25 בפברואר 2022, יום לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי בית הדין הבין-לאומי יכול "להפעיל את סמכות השיפוט שלו ולחקור כל מעשה של רצח עם, פשע נגד האנושות או פשע מלחמה שבוצעו בתוך אוקראינה". חאן הצהיר ב-28 בפברואר כי בכוונתו לפתוח בחקירה מלאה וכי ביקש מהצוות שלו "לפעול לשימור ראיות". הוא הצהיר שיהיה מהיר יותר לפתוח את החקירה באופן רשמי אם מדינה החברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי תבקש חקירה באופן רשמי, לפי סעיף 13(א) של אמנת רומא.
ראש ממשלת ליטא, אינגרידה שימוניטה, הצהירה ב-28 בפברואר כי ליטא ביקשה לפתוח את החקירה. ב-2 במרץ 2022 חאן הצהיר כי קיבל פניות מ-39 מדינות, מה שאפשר לו לפתוח בחקירה לפי סעיף 14 של אמנת רומא. חאן הצהיר כי הפרקליטות כבר "זיהתה מקרים פוטנציאליים". ב-11 במרץ הצטרפו יפן ומקדוניה הצפונית לפניות, והעלו את מספר המדינות הפונות ל-41.[3]
התובע הצהיר ב-3 במרץ 2022 כי צוות ראשוני המורכב מ"חוקרים, עורכי דין ואנשים בעלי ניסיון מיוחד בתכנון מבצעי" נשלח ל"אזור אוקראינה" כדי להתחיל באיסוף ראיות.[4][5]
ב-17 במרץ 2023 הוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג צו מעצר נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונגד נציבת זכויות הילדים של רוסיה, מריה לבובה-בלובה, בטענה שהם נושאים באחריות פלילית לחטיפת ילדים במלחמת אוקראינה–רוסיה (אנ'), המהווים הפרה של דיני מלחמה האוסרים העברת אוכלוסייה מהשטח הכבוש לשטח המעצמה הכובשת.[6]