חרמונה שורק
 | |
| שורק, 2019 | |
| לידה |
3 באפריל 1947 (בת 77) ראשון לציון, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי | נוירוביולוגיה מולקולרית |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר של מערכות המיקרו רנ"א (miRs) ומערכות ויסות אחרות של רנ"א לא מקודד של ביטוי גנים, עם דגש על תהליכים הקשורים לאצטילכולין (ACh) | |
  | |
חרמונה שורק (נולדה ב-3 באפריל 1947) היא חוקרת ישראלית בתחום מדעי המוח המולקולריים, פרופסור אמריטה בקתדרה על שם שלזינגר במכון למדעי החיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים. האשה הראשונה ששימשה בתפקיד דיקנית הפקולטה למדעים באוניברסיטה זו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורק נולדה בראשון לציון, בתם של תמר אבן, לימים מנהלת בית הספר חביב, ושל יוסף אבן (קמינצקי) שהיה קצין בצה"ל ואיש הש"י. סבה אהרון קרון היה מייסד הגימנסיה הריאלית, ובן דודה הוא הפיזיקאי וחבר הכנסת לשעבר פרופ' עוזי אבן. גיסתה היא הפרופסור לאה אבן.
למדה בבית הספר חביב ובגימנסיה הריאלית. לאחר מכן, המשיכה את לימודיה באוניברסיטה העברית. את התואר השלישי והתמחותה בביוכימיה ובביולוגיה מולקולרית עשתה במכון ויצמן, בין השנים 1976-1970. שורק המשיכה את השתלמותה באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, ובהמשך מונתה לפרופסור חבר במכון ויצמן; פרופסור חבר ופרופסור מן המניין בביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית בירושלים; ראשת המחלקה לכימיה ביולוגית וראשת המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן והמרכז לחקר המוח ע"ש אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית בירושלים; ודיקן הפקולטה למדעי הטבע.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום המחקר המרכזי של שורק הוא נוירוביולוגיה מולקולרית. במחקריה היא מתמקדת במנגנוני תגובה למצבי לחץ וחרדה, ובפיתוח תרופות ואמצעים אחרים להקטנת ההשפעות הטראומתיות של מצבי לחץ. בין היתר, שורק הובילה מאמצים לפיתוח תרופות חדשניות למניעה וטיפול בתסמונת פוסט-טראומטית ובמחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים.
שורק חוקרת את השפעותיו של האצטילכולין (ACh), מולקולה אורגנית שמשמשת מוליך עצבי שמפקח בין היתר על הפעלת שרירים בגוף, לזיכרון וללמידה, להפעלת בלוטות שונות (דמע, זיעה), לפעילות המעי, מערכת החיסון ועוד, ולצידו את החלבון אצטילכולין אסטראז, החומר המפרק אותו, ואת מערכות המיקרו רנ"א, ומקטעי רנ"א מעביר שמווסתים את ייצור אצטילכולין ואצטילכולין אסטראז. שורק הוכיחה במחקריה כי תהליך התקשורת בין תאי העצב בגוף מבוקר על ידי מיקרו רנ"א ומקטעי רנ"א מעביר (מולקולות בגודל קטן פי 100 מגן רגיל, המעורבות בפיקוח על תהליכי הביטוי של חומר גנטי וביצירת חלבון בגוף), והוכיחה כי במצבי לחץ רמת המיקרו רנ"א עולה במוח ובמעי ואילו בעקבות שבץ עולה רמתם של מקטעי רנ"א מעביר בתאי הדם. מחקריה שימשו בין היתר לפיתוח תרופה ניסיונית למחלות קרוהן ומיאסטניה ולפיתוח מדדים מבוססי מיקרו רנ"א לאבחון טראומות כגון הלם קרב.
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת סטוקהולם בשוודיה, 1996
- פרס מייסדי טבע לשנת 2006.
- ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת פרידריך-אלכסנדר ארלנגן-נירנברג (אנ') בגרמניה, 2007
- ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב 2007
- פרס רפפורט לחוקר ביו-רפואי בכיר 2015[1]
- פרס א.מ.ת במדעי המוח 2022[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור תחומי המחקר של שורק, באתר "הידען"
- דף חוקר באתר המכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן
- מידע גינאולוגי, באלבום משפחות ראשון לציון
- פירוט של תחומי המחקר המרכזיים, באתר המרכז לחקר מדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים (באנגלית)
- גלי וינרב, פרופ' חרמונה שורק, באתר גלובס, 20 בספטמבר 2005
- בר חיון, מדען אורח - פרופ' חרמונה שורק, באתר אלכסון, 12 בדצמבר 2013
עידו אפרתי, זוכי פרס רפפורט בביו־רפואה ל-2015: פרופ' שורק מהאוניברסיטה העברית וד"ר אלינב ממכון ויצמן, באתר הארץ, 22 בפברואר 2015- חרמונה שורק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חרמונה שורק, באתר פרס רפפורט
- ^ פרופ' חרמונה שורק באתר פרס א.מ.ת.