טאקומה נישימורה (גנרל)

טאקומה נישימורה
西村琢磨
לידה 1 בספטמבר 1889
פוקואוקה, האימפריה היפנית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 11 ביוני 1951 (בגיל 61)
Manus Island, פפואה גינאה החדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה היפנית, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא היפני הקיסרי עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טאקומה נישימורהיפנית: 西村 琢磨; נולד ב-12 בספטמבר 188911 ביוני 1951) היה גנרל בצבא היפני הקיסרי במלחמת העולם השנייה. לאחר כניעת יפן, הוא נשפט על ידי בריטניה ומאוחר יותר באוסטרליה על פשעי מלחמה. הוא הוצא הורג באוסטרליה. היה יליד פאקאוקה.

תחילת הקריירה הצבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישימורה היה בוגר כיתה 22 באקדמיה של הצבא היפני הקיסרי משנת 1910. לאחר מכן למד בבית הספר הצבאי להנדסה. הוא סיים את לימודיו בשנת 1920. הוא שירת את רוב הקריירה שלו בפיקוד על יחידות שונות במטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי.

נישימורה שימש כשופט במשפט הצבאי נגד קציני צבא שהואשמו כאחראים על ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה אינוקיי איהרה ב-1932. הנאשמים קיבלו עונשים קלים. ייתכן שזו הייתה הסיבה ככל הנראה שמאוחר יותר הוא תוגמל עם מינויו לתפקיד היוקרתי של פיקוד על המשמר הקיסרי.[דרוש מקור]

בשנים 1936–1938, הוא פיקד על גדוד חיל הרגלים התשיעי ובשנים 1938–1939 פיקד על חטיבת הארטילריה הראשונה. הוא מונה לראש המטה של ארמיית ההגנה המזרחית בשנים 1939-1940.[1] הוענקה לו דרגת מייג'ור גנרל בשנת 1940 והיה למפקד צבא המשלוח להודו-סין במהלך הפלישה להודו-סין הצרפתית באותה שנה. הוא הועלה לדרגת אלוף בשנת 1941.

מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 1941, מונה לפקד על היחידה העצמאית המעורבת ה-21 ולאחר מכן עמד בראש חטיבת המשמר הקיסרי במהלך קרב מלאיה. במהלך הקרב על מויאר, חיילי המשמר הקיסרי בפיקודו הרגו 155 אוסטרלים והודים שהיו שבויי מלחמה, באירוע המכונה "טבח פאריט סולונג".

בעקבות כניעה כוחות בעלות הברית בסינגפור, נישימורה היה אחראי על ניהול החצי המזרחי של האי סינגפור, במהלך התקופה שבה התרחש טבח סוק צ'ינג במקום. נישימורה עצמו היה לעיתים קרובות מתעמת עם מפקד הארמייה ה-25, גנרל טומויוקי יאמאשיטה.[2] כתוצאה מכך, החטיבה שלו לא קיבלה את אות הניצחון והוא זומן על ידי הקיסר חזרה ליפן ונאלץ לפרוש באפריל 1942.

מיוני 1943 עד פברואר 1944, כיהן כמושל מדינות שאן בצפון בורמה. מפברואר 1944, מילא את תפקיד המושל הצבאי מטעם יפן של סומטרה, הוא החזיק בעמדה זו עד סוף המלחמה.

אשמתו בפשעי מלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום המלחמה, נישימורה נשפט על ידי בית דין צבאי בריטי בסינגפור על האירועים הקשורים לטבח סוק צ'ינג. הוא נמצא אשם בפשעי מלחמה ונגזר עליו מאסר עולם, אותו הרצה במשך ארבע שנים בסינגפור לפני שהוא נשלח לטוקיו כדי להשלים את גזר הדין.

בדרכו למולדת, יפן, נישימורה הורד בכוח מהאונייה בהונג קונג על ידי המשטרה הצבאית האוסטרלית והובא בפני בית דין צבאי אוסטרלי באי מאנוס, שם הוא הואשם על חלקו באירועי טבח פאריט סולונג. הוצגו ראיות לפיהן היה ברור שנישימורה הורה על ביצוע הירי בפאריט סולונג והשמדת הגופות. הוא נמצא אשם והוצא להורג בתלייה ב-11 ביוני 1951.

ב-1996, עיתונאי אוסטרלי בשם איאן וורד טען כי התובע של הצבא האוסטרלי, קפטן ג'יימס גודווין — לשעבר מלח של הצי המלכותי של ניו זילנד טייס שהיה חולה בעת שבייתו בסומטרה — היה נתון למניפולציות והוכרח להציג ראיות כדי להפליל את נישימורה. לדברי וורד, הוא נתבקש לעשות זאת באמצעות זיוף ראיות על ידי לוביסט אמריקאי שרצה לזכות בפיצויים על שבויי המלחמה היפניים.[3] וורד גם טען כי גודווין לא נקט בכל פעולה כשהגיעו לידיו עדויות לפיהן לויטננט פוג'יטה סייזאבורו דווקא היה האחראי על טבח פאריט סולונג. פוג'יטה לא הואשם וגורלו לא ידוע.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ammenthorp, Steen. "Nishimura, Takuma Lieutenant-General (1899–1951)". The Generals of World War II.
  • Budge, Kent. "Nishimura Takuya". Pacific War Online Encyclopedia.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Steen Ammenthorp, The Generals of World War II
  2. ^ Kent Budge, The Pacific War Online Encyclopedia
  3. ^ Ian Ward, Snaring the Other Tiger (Media Masters Publishers, Singapore, 1996)