טונג וון

טונג וון
佟文

אין תמונה חופשית
לידה	1 בפברואר 1983 (בת 41) טיינג'ין, סין
מידע כללי
מדינה	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
משקל	128 ק"ג
גובה	1.80 מטר[1]
ספורט
ענף ספורט	ג'ודו
משקל	מעל 78 ק"ג
מאזן מדליות המשחקים האולימפיים זהב בייג'ינג 2008 מעל 78 ק"ג ארד לונדון 2012 מעל 78 ק"ג אליפות העולם זהב אוסקה 2003 משקל פתוח זהב קהיר 2005 מעל 78 ק"ג זהב ריו דה ז'ניירו 2007 מעל 78 ק"ג זהב לוולואה פרה 2008 משקל פתוח זהב רוטרדם 2009 מעל 78 ק"ג זהב פריז 2011 מעל 78 ק"ג זהב טיומן 2011 משקל פתוח ארד מינכן 2001 משקל פתוח משחקי אסיה זהב פוסן 2002 משקל פתוח זהב דוחא 2006 מעל 78 ק"ג אליפות אסיה זהב אוסקה 2000 מעל 78 ק"ג

טונג וון (בכתב סיני: 佟文; נולדה ב-1 בפברואר 1983) היא ג'ודוקא סינית, האלופה האולימפית מבייג'ינג 2008 וזוכת מדליית הארד מלונדון 2012. וון מחזיקה ב-8 מדליות מאליפויות העולם, בהם 7 מדליות זהב ומדליית ארד אחת.^[2]

קריירה

במרץ 2000, וון זכתה במדליה המשמעותית הראשונה שלה כאשר השתתפה בטורניר 'Grand Prix Città di Roma' וזכתה במדליית הזהב לאחר שניצחה בגמר את בריז'יט אוליבייה הבלגית. כחודשיים לאחר מכן וון בת ה-17 השתתפה באליפות אסיה שנערכה באוסקה שביפן וזכתה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג כאשר גברה בגמר על קים סון-יונג הקוריאנית. באליפות העולם 2001 שנערכה במינכן, וון זכתה במדליית הארד בקטגוריית המשקל הפתוח לאחר שניצחה את פריסילה מארקס הברזילאית בקרב על המדליה.

באוקטובר 2002, וון זכתה לראשונה במשחקי אסיה, כאשר זכתה במדליית הזהב בקטגוריית המשקל הפתוח לאחר שניצחה בגמר את מאקי טסוקאדה היפנית. ב-11 בספטמבר 2003, וון השתתפה באליפות העולם שנערכה באוסקה, התחרתה בקטגוריית המשקל הפתוח וזכתה לראשונה במדליית הזהב. בשמינית הגמר ניצחה את ג'יובאנה בלאנקו מוונצואלה, ברבע הגמר ניצחה את אדג'יננסי סילבה הברזילאית, בחצי הגמר את מארה קובאצ'ביץ' הסרבית ובגמר ניצחה את קארינה בראיינט הבריטית. בשתי אליפויות העולם הבאות שנערכו ב-2005 בקהיר וב-2007 בריו דה ז'ניירו, וון זכתה במדליות הזהב בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג.

באולימפיאדת בייג'ינג בשנת 2008, וון התחרתה בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג וזכתה במדליית הזהב לעיני הקהל הביתי. בקרב הראשון ניצחה את תאה דונגזאשווילי הרוסייה, בשמינית הגמר ניצחה באיפון את מרינה פרוקופייבה האוקראינית כשתי דקות מפתיחת הקרב לאחר שהצליחה לרתק אותה. ברבע הגמר וון גברה באיפון על קים נה-יונג הקוריאנית לאחר ששוב כשתי דקות מפתיחת הקרב הצליחה לרתק את יריבתה למזרן. בחצי הגמר וון ניצחה את אידאליס אורטיס הקובנית ובגמר גברה על מאקי טסוקאדה היפנית.^[3] באותה השנה זכתה גם באליפות העולם במשקל פתוח כאשר ניצחה בגמר את אלנה איבשצ'נקו הרוסייה.

ב-10 במאי 2010, איגוד הג'ודו העולמי החליט להשעות את וון לשנתיים בטענה לשימוש בקלנבוטרול, סם המיועד לאנשים הסובלים מבעיות נשימה. וון נדרשה גם להחזיר את מדליית הזהב שבה זכתה באליפות העולם בשנת 2009. היא החליטה לקחת את התיק אל בית הדין לבוררות בספורט וערערה על ההחלטה של איגוד הג'ודו העולמי. בית הדין לבוררות בספורט קבע כי לא היה ניתן להוכיח סימום והורה להחזיר לה את הזכויות להתחרות באופן מיידי.

בשנת 2011 זכתה וון באליפות העולם שנערכה בפריז כאשר ניצחה בגמר את בת-ארצה הסינית קין קיאן. באותה השנה השתתפה באליפות העולם במשקל פתוח שנערכה בטיומן וזכתה במדליית הזהב השביעית שלה באליפויות העולם.

בשנת 2012 השתתפה וון באולימפיאדת לונדון בקטגוריית המשקל מעל 78 ק"ג וזכתה במדליית הארד. בקרב הראשון היא ניצחה את ונסה זמבוטי המקסיקנית, בשמינית הגמר היא ניצחה את אורסולה סדקובסקה הפולנייה וברבע הגמר ניצחה את אירינה קינדזרסקה האזרית. בחצי הגמר הפסידה לאידאליס אורטיס הקובנית ונשרה לקרב על מדליית הארד שם ניצחה באיפון את מריה סואלן אלתמן הברזילאית לאחר שביצעה תרגיל נעילת מרפק וגרמה ליריבתה להיכנע.

קישורים חיצוניים

• טונג וון, באתר olympedia.org
• טונג וון, באתר איגוד הג'ודו העולמי
• טונג וון, באתר JudoInside.com

הערות שוליים

1. פרופיל וסטטיסטיקות אודות הג'ודוקא באתר sports-reference.com
2. מידע על הג'ודוקא באתר JudoInside.
3. תוצאות וסרטוני הקרבות - מעל 78 ק"ג, אולימפיאדת בייג'ינג 2008, אתר JudoInside.