טימברלייק ורטנבייקר
 | |
| לידה |
19 בפברואר 1951 (בת 73) ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
סיינט ג'ון קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
Our Country's Good, The Line, Three Birds Alighting on a Field, The Love of the Nightingale, Jefferson's Garden |
| בן או בת זוג |
ג'ון מן |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
טימברלייק ורטנבייקר (באנגלית: Timberlake Wertenbaker; נולדה ב-1951[1]) היא מחזאית, סופרת, תסריטאית ומתרגמת אמריקאית-בריטית, שכתבה מחזות עבור תיאטרון רויאל קורט, הלהקה השייקספירית המלכותית ואחרים. היא תוארה כ"דואיין של התיאטרון הפוליטי של שנות ה-80 וה-90".[2][3]
אחת מיצירותיה המוכרות ביותר היא המחזה Our Country's Good (אנ') שזכה ב-6 מועמדויות לפרס טוני על הפקת 1991. יש לה נטייה לכתוב על חשיבה פוליטית וקונפליקטית, במיוחד במקום שיש בו אורתודוקסיה (אנ') מסודרת: ”ואז המורד שבי משתולל, ואני מתחילה לרתוע לזה. אני אוהבת את האזור שבו השאלות, ואת העמימות של החיים הפוליטיים, ולא את הוודאות.”[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורטנבייקר נולדה בעיר ניו יורק ב-1951 לעיתונאי צ'ארלס ורטנבייקר, ולסופרת ליל ורטנבייקר.[4][5] חלק ניכר מילדותה עברה בחבל הבסקים בכפר הדייגים הקטן סיבורה (אנ').[4]
היא תוארה כבעלת ”רתיעה אופיינית”. היא ציינה שהדבר עשוי לנבוע בין השאר מילדותה בסיבורה: ”דבר אחד שהם היו אומרים לך בילדותך היה לא לומר דבר מאחר שאתה יכול לבגוד במישהו שעשה משהו פוליטי או כל דבר אחר. ולכן הוטבעתי ברעיון של פרטיות רגשית.”[6]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורטנבייקר כתבה מספר מחזות בשיתוף פעולה עם Shared Experience (אנ') ב-1983 ובשיתוף פעולה עם תיאטרון רויאל קורט ב-1984–1985.
היא הייתה מפיקה בפועל בתיאטרון רויאל קורט ב-1992–1997 ובוועד הפועל של PEN ב-1998–2001.[7]
ב-2005–2006, היא הרצתה בפקולטה לתיאטרון באוניברסיטת ג'ורג'טאון.
ורטנבייקר נבחרה להיות חברת האגודה המלכותית לספרות ב-2006.[8]
ב-2011, היא הייתה האמנית של חברת Leverhulme במוזיאון פרויד. היא גם הייתה המנהלת האמנותית של New Perspective Theatre Company.
נכון לעכשיו, ורטנבייקר היא הדיקנית של הפקולטה לכתיבה באוניברסיטת מזרח אנגליה. בנוסף, היא משמת כיועצת אמנותית של האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה ובמועצה של האגודה המלכותית לספרות.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא מתגוררת בצפון לונדון עם בעלה, הסופר ג'ון מן (אנ'), ולהם בת אחת.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1997, רכשה הספרייה הבריטית את הארכיון של ורטנבייקר המורכב מכתבי יד, התכתבויות וניירות הנוגעים ליצירותיה.[9]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | פרס | קטגוריה | עבודה מועמדת | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1985 | פרס המחזאי המבטיח ביותר עבור מחזאות ושחקנים | The Grace of Mary Traverse | זכייה | |
| 1988 | פרסי התיאטרון איבנינג סטנדרד | פרס המחזאי המבטיח ביותר | Our Country's Good | זכייה |
| פרס אוליבייה | המחזה הטוב ביותר | Our Country's Good | זכייה | |
| 1989 | פרס הטלוויזיה המרכזית (אנ') של איילין אנדרסון | פרס דרמה | The Love of the Nightingale | זכייה |
| פרס ווייטינג | דרמה | — | זכייה | |
| 1990 | פרס חוג מבקרי התיאטרון | מחזה הזר החדש הטוב ביותר (ניו יורק) | Our Country's Good | זכייה |
| 1991 | המחזה הטוב ביותר בווסט אנד (לונדון) | Three Birds Alighting on a Field | זכייה | |
| 1992 | פרס סוזן סמית' בלקברן | Three Birds Alighting on a Field | זכייה | |
| פרס גידלת הסופרים | המחזה הטוב ביותר בווסט אנד | Three Birds Alighting on a Field | זכייה | |
| 2016 | ההצגה החדשה הטובה ביותר | Jefferson's Garden | זכייה | |
עבודתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היא כתבה מספר מחזות עבור תיאטרון רויאל קורט, הלהקה השייקספירית המלכותית ובתיאטראות אחרים:
- This Is No Place for Tallulah Bankhead, 1978
- The Third, 1980
- Second Sentence, 1980
- Case to Answer, 1980
- Breaking Through, 1980
- New Anatomies, 1981
- Inside Out, 1982
- Home Leave, 1982
- Abel’s Sister, 1984
- The Grace of Mary Traverse, 1985
- Our Country's Good, 1988
- The Love of the Nightingale, 1989
- Three Birds Alighting on a Field, 1991
- The Break of Day, 1995
- After Darwin, 1998
- Dianeira, 1999 (radio)
- The Ash Girl (adaptation of "Cinderella"), 2000
- Credible Witness, 2001
- Galileo's Daughter, 2004
- Scenes of Seduction, 2005 (radio)
- Divine Intervention, 2006
- Arden City (For the National Theatre Connections program), 2008
- The Line, 2009
- Our Ajax, 2013 - Southwark Playhouse, produced by Karl Sydow and Supporting Wall
- The Ant and the Cicada, 2014
- Jefferson's Garden, 2015
- Winter Hill, 2017, Octagon Theatre Bolton
תרגומים ועיבודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר תרגומים ועיבודים שלה כוללים מחזות אחדים שנכתבו במקור על ידי ז'אן אנוי אריאן מנושקין, פייר דה מאריבו, סופוקלס, אוריפידס, אדוארדו דה פיליפו, גבריאלה פריסובה (אנ') וז'אן רסין.
- Mephisto (1986)
- Léocadia (1987)
- False Admissions; Successful Strategies; La Dispute: Three Plays (1989)
- The Thebans (1992)
- Filumena (1998)
- Hecuba (2001) (radio)[10]
- Jenůfa (2007)
- Hippolytus (2009)
- Phedre (2009)
- Elektra (2010 & 2012)
- Antigone (2011)
- Britannicus (2011)
רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- What Is the Custom of Your Grief? (BBC Radio 4)
- The Memory of Gold (October 2012 for BBC Radio 3)
- "Possession" Fifteen part adaptation of A.S. Byatt's novel (Woman's Hour, BBC Radio 4)
- War and Peace a 10-hour adaptation of Tolstoy's novel (January 2015, BBC Radio 4)
- Adaptation of Elena Ferrante's Neapolitan Novels (2017, BBC Radio 4)
- In Search of Lost Time 10-hour adaptation of Marcel Proust's In Search of Lost Time (August 2019, BBC Radio 4)
אופרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Love of the Nightingale, music by Richard Mills (Perth International Arts Festival 2006, Sydney Opera House 2011)
תסריטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Children (בבימויו של טוני פאלמר (אנ'), בעיבוד של אדית וורטון)
- Do Not Disturb
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Plays, Vol. 1: New Anatomies; The Grace of Mary Traverse; Our Country's Good; The Love of the Nightingale; Three Birds Alighting on a Field (Faber and Faber)
- Plays, Vol. 2: The Break of Day; After Darwin; Credible Witness; The Ash Girl; Diianeira (Faber and Faber)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טימברלייק ורטנבייקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Timberlake Wertenbaker(הקישור אינו פעיל) at the Orlando Project, Cambridge University Press
- ^ 1 2 Washington Post, "Grappling with Jefferson’s legacy: ‘A playwright doesn’t like nice people’", January 24, 2018 (ארכיון)
- ^ "Timberlake Wertenbaker". Faber & Faber. אורכב מ-המקור ב-2013-04-26. נבדק ב-11 באוגוסט 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 The Guardian, "Timberlake Wertenbaker: ‘I got to feel that nobody wanted me’", April 29, 2017 (ארכיון)
- ^ New York Times, "Lael Wertenbaker, 87, Author Who Wrote of Husband's Death", 1997 (ארכיון)
- ^ The Guardian, "It's All So Public", 30 June 2004 (ארכיון)
- ^ "Timberlake Wertenbaker" (אורכב 03.06.2015 בארכיון Wayback Machine), Literature Matters, British Council,
- ^ British Council: Literature, "Timberlake Wertenbaker" (ארכיון)
- ^ Timberlake Wertenbaker Papers (אורכב 19.09.2020 בארכיון Wayback Machine), archives and manuscripts catalogue, the British Library. Retrieved 27 May 2020
- ^ The Hecuba, 2001 radio play (ארכיון)