תא הקבורה טינקינסווד | |
היסטוריה | |
---|---|
תקופות | נאוליתית |
סוג | דולמן[1] |
אתר ארכאולוגי | |
מצב | טוב עם מעט נזק |
אתר אינטרנט | https://cadw.gov.wales/visit/places-to-visit/tinkinswood-burial-chamber |
מיקום | |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
קואורדינטות | 51°27′05″N 3°18′26″W / 51.451316°N 3.3071241°W |
טינקינסווד או תא הקבורה טינקינסווד (באנגלית: Tinkinswood Burial Chamber, בוולשית: Siambr Gladdu Tinkinswood) הוא דולמן מגליתי, שנבנה כחלק מרוגם ארוך המחולק לתאים (chambered long barrow) באמצע התקופה הנאוליתית, סביב האלף הרביעי לפנה"ס, באזור עמק גלמורגן (Vale of Glamorgan) בסמוך לקארדיף בוויילס.
הדולמן שוכן בסמוך לגני דוורין (Dyffryn Gardens). הוא גם שוכן כקילומטר וחצי צפונית-מערבית לתא הקבורה סנט לייתנס, דולמן קטן יותר שייתכן שפעם דמה לו, שנבנה בערך באותה תקופה.
האתר שוכן בתוך שטח מרעה סגור, אבל נגיש בחינם להולכי רגל, כשבסמוך מגרש חניה קטן.
טינקינסווד היה פעם כפר, אבל כל שנותר הוא תא הקבורה, שנבנה כ-6,000 שנים לפני זמננו,[2] כ-1,000 שנים לערך לפני בניית סטונהנג'.[3]
תא קבורה זה הוא דולמן,[4] הצורה הנפוצה ביותר של מבנה מגליתי באירופה. הארכאולוגים מסווגים אתר זה כרוגם ארוך המחולק לתאים,[א] ואחד מקברי סוורן-קוטסוולד.[ב] הדולמן בנוי מאבנים עומדות התומכות באבן הראשה, סלע אבן בוץ שטוח גדול משופע במקצת שאורכו 7.4 מטרים, רוחבו 4.5 מטרים ומשקלו כ-40 טון, אבן הראשה הגדולה ביותר בבריטניה,[5] וככל הנראה גם באירופה.[6] על מנת להרים אבן במשקל כזה למקומה נדרשו לפחות 200 איש.[5] במקור היה הדולמן מכוסה בעפר, שרובו נסחף במהלך השנים, וכיום נותר ממנו תל עפר מלבני רחב מאחורי הדולמן שפסגתו שטוחה, שגובהו כמטר, שאורכו 40 מטרים ורוחבו 18 מטרים.[5] כיוון התל הוא מזרח-צפון-מזרח, שהוא כיוון השמש ב-1 במאי, אם כי הקרקע המתרוממת בכיוון זה מסתירה את האופק. בפולקלור קשור התל ביום זה ובאמצע הקיץ.[3] בתל נתגלה בור מחופה באבנים שייתכן שבו הונחו הגוויות להירקב לפני שהעצמות נטמנו בתא הקבורה. מספר שורות מקבילות של אבנים עומדות נתגלו בתחומי התל, כמו גם בור מחופה באבנים שהכיל עצמות בעלי חיים.
חזית האתר, הקרויה "חצר קדמית מקורננת", שוכנת בצפון-מזרח בנויה מקירות בבנייה יבשה בסגנון הקרוי שדרת הדג ושוחזרה חלקית אחרי החפירות שבוצעו באתר ב-1914
האתר נחפר ב-1914,[5][3] ובתוך תא הקבורה היו 920 עצמות אדם, שכמעט כולן שבורות. עצמות אלו השתייכו ללפחות 40 אנשים מכל הגילים והמגדרים שנקברו באתר במהלך התקופה הנאוליתית. נראה שתא הקבורה שימש את היישוב כולו.[5] ככל הנראה הושארו הגוויות של המתים חשופות בבור שנתגלה בתל בטרם הועברו העצמות לתא הקבורה. נתגלו גם אבני צור מעובדות, מחטי עצם ושברי חרסים אדומים שאינם מעוטרים מהתקופה הנאוליתית ומתרבות ביקר,[ג] דבר המעיד על כך שתא הקבורה שימש את הקהילה במשך תקופה ארוכה, ייתכן שעד תחילת תקופת הברונזה.[5] עם סיום החפירות ב-1914 נעשו גם עבודות שימור, שכללו עמוד מלבנים שנועד לתמוך באבן הראשה.[5][3]
מהאתר מובילות שתי שורות מקבילות של אבנים, קבורות ברובן, היוצרות שדרה המובילה מתא הקבורה לדרום-מזרח. לאורך שדרה שנייה המובילה לצפון-מזרח שוכבות אבנים רבות. אבן גדולה יחידה עומדת בכיוון מזרח, ושתי אבנים שטוחות מקבילות מצביעות על פסגת גבעת קואד סיון (Coed Sion Hill) הקרובה.[3]
האתר מנוהל על ידי Cadw,[6] גוף השייך לממשלת הפרלמנט הוולשי ואחראי על ההגנה, השימור והקידום של המורשת הבנויה של ויילס. באוקטובר 2011 נערכו חפירות ארכאולוגיות באתר.[7]
אגדות ומיתוסים רבים של טינקינסווד קשורים גם באתר הקבורה הסמוך של תא הקבורה סנט לייתנס, במרחק קצר משם.
האגדה הנפוצה ביותר מספרת שכל מי שמעביר בטינקינסווד לילה בערבים לפני האחד במאי, ה-23 ביוני (יומו של יוחנן המטביל) או נקודת ההיפוך של החורף ימות, ישתגע או יהפוך למשורר.[5] אגדה זו דומה לאגדה כללית על שהות בפסגות ההרים.
אמונה נוספת היא שמבנה הקבר נועד לסמל את דמות האלה, כאשר צורת התל המקורית דמתה לגוף אישה והקבר שבקצה התל סימל את הרחם.[3]
על קבוצה של סלעים בדרום-מזרח למונומנט נאמר כי הם נשים שהפכו לאבן משום שרקדו במהלך השבת הנוצרית, אגדה שדומות לה מהלכות לגבי אתרים פרהיסטוריים אחרים, לדוגמה דה הרלרס בקורנוול.
{{cite web}}
: (עזרה)