טיפול הורמונלי חליפי

הדגמה של טיפול הורמונלי חליפי המשפר את צפיפות העצם

טיפול הורמונלי חליפי (בלועזית: Hormone replacement therapy או בקיצור HRT) הוא סוג של טיפול הורמונלי, המשמש לטיפול בסימפטומים הקשורים לגיל המעבר הנשי. תסמינים אלו כוללים בין השאר גלי חום, ניוון נרתיקי, הזדקנות עור מואצת, יובש בנרתיק, ירידה במסת השריר, הפרעות בתפקוד המיני ואובדן עצם והם קשורים במידה רבה לרמות ההורמונים המיניים הנמוכות המופיעות בגיל המעבר[1][2].

התרופות ההורמונליות העיקריות המשמשות לטיפול הורמונלי חליפי לתופעות גיל המעבר כוללות אסטרוגנים ופרוגסטוגנים (ביניהם הורמון הפרוגסטרון)[1]. אף על פי שלשניהם יכולות להפחתת התסמינים, פרוגסטוגן מתווסף בעיקר למשטרי הטיפול באסטרוגן כאשר הרחם עדיין קיים. טיפול באסטרוגן בלבד, ללא הוספה של פרוגסטרון, מעודד את עיבוי רירית הרחם ועל כן עלול להגדיל את הסיכון לסרטן רירית הרחם[3][4]. בנשים שעברו ניתוח להסרת הרחם, ניתן בדרך כלל אסטרוגן ללא פרוגסטרון. ניתן לקבל את הטיפול בכדורים, מדבקות עוריות (transdermal patch), קרמים, טבעות נרתיק (vaginal rings) או, במקרים נדירים, בזריקה. המינון בדרך כלל עובר שינויים מחזוריים, כאשר אסטרוגן ניטל באופן יומי, ופרוגסטרון או פרוגסטין נלקח כשבועיים בכל חודש או חודשיים. בשיטה אחרת, ניטלים מינונים קבועים של כל ההורמונים. לעיתים מוסיפים אנדרוגן, בדרך כלל טסטוסטרון, כדי לטפל בחשק מיני שנפגע. הוא יכול גם לעזור בטיפול ברמת אנרגיה מופחתות ועוזר להפחית אוסטאופורוזיס לאחר גיל הבלות[5]. האינדיקציות הנוכחיות לשימוש בטיפול הורמונלי חליפי לפי מינהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) כוללות טיפול קצר מועד בתסמיני גיל המעבר, כמו גלי חום בכלי הדם או ניוון בנרתיק, ומניעת אוסטאופורוזיס[6]. בנשים צעירות בעלות בעיה בתפקוד השחלות, או לאחר ניתוח להסרתן, טיפול הורמונלי חליפי ניתן למשך זמן רב.

ההשפעות ארוכות הטווח של טיפול הורמונלי חליפי על מרבית מערכות האיברים משתנות לפי הגיל והזמן שחלף מאז החשיפה הפיזיולוגית האחרונה להורמונים הטבעיים, וייתכנו הבדלים משמעותיים במשטרי הטיפול, גורמים שמקשים על הערכת ההשפעות של טיפול הורמונלי חליפי[7]. ארגון בריאות האישה (ה-WHI) מבצע מחקר מתמשך של למעלה מ-27,000 נשים שהחל בשנת 1991, כאשר הממצאים האחרונים שלו מצביעים על כך שכאשר הטיפול החל תוך עשר שנים לאחר גיל המעבר, טיפול הורמונלי חליפי מפחית את התמותה מכל הסיבות ואת הסיכונים למחלות כליליות, אוסטאופורוזיס, ודמנציה; כ-10 שנים מאוחר יותר, ההשפעות המועילות על התמותה ומחלות הלב הכליליות אינן ניכרות עוד, אם כי ישנם ירידה בסיכונים לשברים בירכיים ובחוליות וסיכון מוגבר לטרומבואמבוליזם ורידי[8].

בנוסף לטיפול בהורמונים הסינתטיים, קיימים גם טיפולים בהורמונים הנקראים "טבעיים" או ביו-זהים (bioidentical). הם נקראים כך משום שאלה הורמונים זהים מולקולרית לאלו המיוצרים בגוף. עד שנת 2004, היתרון היחסי של ההורמונים הטבעיים על פני הסינתטיים נחשב כ"לא מוכח"[9]. טיפול בהורמונים טבעיים ניתן בדרך כלל בעזרת מריחה על העור של קרם או ג'ל ובכך מופחתים הסיכונים להתמרה סרטנית (כמו בטיפול באסטרוגן) או סיכונים נוספים הנפוצים בטיפול דרך הפה. כמו כן בנטילת כדורים ההורמונים הטבעיים אינם מגיעים לזמינות ביולוגית מספקת לאחר מעבר בקיבה. אחת הסיבות להתעניינות הגדולה בהורמונים טבעיים (בארצות הברית בפרט) היא עקב קידומם על ידי השחקנית סוזאן סמרס, אשר כתבה עליהם ספרים והתראיינה בתקשורת האמריקאית וסיפרה על היתרונות שלהם[10]. החיסרון של ההורמונים הטבעיים הוא שאינם מהווים תרופות מאושרות על ידי ה-FDA. מאחר שלא ניתן לרשום עליהם פטנט, אף חברת תרופות לא טרחה להגיש בקשה לרישומם כתרופה, וגם לא ערכה עליהם מחקרים רחבי היקף כדי לבדוק את יעילותם ובטיחותם. ההורמונים מיוצרים על ידי רוקחים ובתי מרקחת פרטיים, ולכן קיימת פחות אמינות בנוגע למינונים ותוכן הכדורים. ה-FDA מתנגד לשימוש בהורמונים טבעיים, עקב היותם לא מוכחים מדעית, וטוען שהשם "הורמונים טבעיים" הוא "לא מדעי"[11].

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיפול הורמונלי חליפי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Stuenkel CA, Davis SR, Gompel A, Lumsden MA, Murad MH, Pinkerton JV, Santen RJ (בנובמבר 2015). "Treatment of Symptoms of the Menopause: An Endocrine Society Clinical Practice Guideline" (PDF). J. Clin. Endocrinol. Metab. 100 (11): 3975–4011. doi:10.1210/jc.2015-2236. PMID 26444994. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  2. ^ Santen RJ, Allred DC, Ardoin SP, Archer DF, Boyd N, Braunstein GD, Burger HG, Colditz GA, Davis SR, Gambacciani M, Gower BA, Henderson VW, Jarjour WN, Karas RH, Kleerekoper M, Lobo RA, Manson JE, Marsden J, Martin KA, Martin L, Pinkerton JV, Rubinow DR, Teede H, Thiboutot DM, Utian WH (ביולי 2010). "Postmenopausal hormone therapy: an Endocrine Society scientific statement". J. Clin. Endocrinol. Metab. 95 (7 Suppl 1): s1–s66. doi:10.1210/jc.2009-2509. PMID 20566620. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  3. ^ Shuster, Lynne T.; Rhodes, Deborah J.; Gostout, Bobbie S.; Grossardt, Brandon R.; Rocca, Walter A. (2010). "Premature menopause or early menopause: Long-term health consequences". Maturitas. 65 (2): 161–166. doi:10.1016/j.maturitas.2009.08.003. ISSN 0378-5122. PMC 2815011. PMID 19733988.
  4. ^ Eden KJ, Wylie KR (1 ביולי 2009). "Quality of sexual life and menopause". Women's Health. 6 (4): 385–396. doi:10.2217/WHE.09.24. PMID 19586430. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
  5. ^ Ziaei S., Moghasemi M., Faghihzadeh S. (2010). "Comparative effects of conventional hormone replacement therapy and tibolone on climacteric symptoms and sexual dysfunction in postmenopausal women". Climacteric. 13 (3): 147–156. doi:10.1016/j.maturitas.2006.04.014. PMID 16730929.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  6. ^ "USPTF Consensus Statement". 2012. אורכב מ-המקור ב-2013-05-30. נבדק ב-2013-05-14.
  7. ^ Manson, JE; Aragaki, AK; Rossouw, JE; Anderson, GL; Prentice, RL; LaCroix, AZ; Chlebowski, RT; Howard, BV; Thomson, CA; Margolis, KL; Lewis, CE; Stefanick, ML; Jackson, RD; Johnson, KC; Martin, LW; Shumaker, SA; Espeland, MA; Wactawski-Wende, J; WHI, Investigators. (12 בספטמבר 2017). "Menopausal Hormone Therapy and Long-term All-Cause and Cause-Specific Mortality: The Women's Health Initiative Randomized Trials". JAMA. 318 (10): 927–938. doi:10.1001/jama.2017.11217. PMC 5728370. PMID 28898378. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ Langer, RD; Hodis, HN; Lobo, RA; Allison, MA (בפברואר 2021). "Hormone replacement therapy - where are we now?". Climacteric : The Journal of the International Menopause Society. 24 (1): 3–10. doi:10.1080/13697137.2020.1851183. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Boothby LA, Doering PL, Kipersztok S (2004). "Bioidentical hormone therapy: a review". Menopause (New York, N.Y.) 11 (3): 356–67. PMID 15167316.
  10. ^ Somers, Suzanne (2004). The sexy years: discover the hormone connection: the secret to fabulous sex, great health, and vitality for women and men. New York: Crown Publishers. ISBN 0-609-60721-9.
  11. ^ "Statement of Steven K. Galson, M.D., M.P.H., Director, Center for Drug Evaluation and Research, U.S. Food and Drug Administration before Senate Special committee on Aging, "Bio-Identical Hormones: Sound Science or Bad Medicine"". FDA (April 19, 2007).

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.