טכנולוגיה דו-שימושית כוללת מוצרים וטכנולוגיות המשמשים בדרך כלל למטרות אזרחיות אך ניתנים להסבה לשימוש צבאי, או לשימוש צבאי בנוסף לשימוש האזרחי. המונח נמצא בשימוש בפוליטיקה, דיפלומטיה ובנושאי פיקוח נשק.
תחומים רבים של מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי יכולים להיחשב כטכנולוגיה דו-שימושית. ברשימה להלן מובאות מספר דוגמאות. קיימות טכנולוגיות נוספות שאינן ברשימה, לדוגמה רחפנים ואמצעי ראיית לילה.
טכנולוגיית אנרגיה גרעינית אזרחית יכולה לשמש גם למטרות צבאיות. חלק מהחומרים הנדרשים למחזור דלק גרעיני יכולים לשמש גם לפיתוח מוסווה של פצצת אטום. בתוכנית הגרעין האיראנית קיים חשש לתרחיש כזה.
כדי למנוע הפצת נשק גרעיני, מוסדות בינלאומיים ממליצים לאפשר פיתוח אנרגיה גרעינית רק במדינות בהן קיים "ממשל תקין (אנ')", בעל מספר מאפיינים ובהם דרגת שחיתות נמוכה, רמה גבוהה של יציבות פוליטית, מנגנון ממשלתי יעיל ויכולת רגולטורית גבוהה.
יישומים מתקדמים של בינה מלאכותית יכולים לשמש למגוון מטרות אזרחיות, אך ניתן להסב אותם בקלות יחסית לשימושים אחרים, שנויים במחלוקת. אחת הדוגמאות היא תוכנית המעקב ההמוני של ממשלת סין אחר תושבי המדינה, במהלכה השתמשה הממשלה בבינה מלאכותית על מנת לזהות אזרחים בעלי "נטייה מרדנית".
חומרים ביולוגיים מסוכנים זמינים בקלות יחסית במעבדות מחקר. חשדות לרשלנות בנוגע לאחזקת חומרים ביולוגיים אפשרו בעבר שימוש פלילי בחומרים אלה, בין השאר במתקפת האנתרקס על ארצות הברית בשנת 2001.
אמנת הנשק הביולוגי מונה צעדים שנועדו למנוע שימוש לרעה בחומרים ביולוגיים, אולם בדיקות גילו שחשיבותם של צעדים אלה לא חלחלה למרבית העוסקים במחקר. במספר מדינות הוסיפו נושאי לימוד המכונים "תרבות של אחריות" לסילבוס האקדמי במדעי החיים.
אמנת הנשק הכימי מונה רשימת חומרים מסוכנים העלולים לשמש כנשק כימי ("חומרים מסוג 3"). חומרים אלה זמינים כתוצרי לוואי של תהליכים כימיים תעשייתיים רבים, לכן לכל מדינה עם תעשייה כימית יש פוטנציאל לייצור נשק כימי.
רקטות משמשות לשיגור לוויינים, המשמשים למגוון שימושים אזרחיים. אולם טכנולוגיה זו יכולה לשמש גם לירי של טילים בליסטיים בין-יבשתיים.
בתחילת 2019 הכריזה חברת מיקרוסופט על מוצר בשם "HoloLens 2", המשלב משקפיים עם מסך ומאפשר חוויית מציאות רבודה בעולם האמיתי. במקביל נחשף כי מיקרוסופט חתמה על הסכם בסך 479 מיליון דולר עם ממשלת ארצות הברית לאספקת גרסה נפרדת של המשקפיים החכמים, הנקראת "מערכת חזותית משולבת" (IVAS) גרסה זו תשמש להכשרת חיילים וחובשים קרביים בסביבה וירטואלית.
במוצרים רבים קיימים רכיבים שניתן לנצלם בתהליך ייצור כלי נשק. לדוגמה, יצרניות של צעצועים ושעונים בגרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה והשנייה סיפקו רכיבים ומנגנונים מכניים ששימשו לייצור פתילי השהיה בפגזים ופצצות.
כאשר קונסולת המשחקים פלייסטיישן 2 יצאה לשוק, בשנת 2000, היא נחשבה לטכנולוגיה דו-שימושית ונדרש עבורה רישיון ייבוא מיוחד, מפני שבקונסולה ובכרטיס הזיכרון הכלול בה נכללו טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד תמונה. בטכנולוגיות מסוג זה משתמשים גם לפיתוח נשק מונחה.
ברוב המדינות קיים פיקוח על ייצוא טכנולוגיה דו-שימושית, ונדרש עבורו אישור של גורם ממשלתי.
בישראל הוסדר הפיקוח על מוצרי טכנולוגיה דו-שימושית בשנת 2006, לאחר מחלוקת בנושא זה עם ארצות הברית. הפיקוח נעשה על ידי אגף הפיקוח על הייצוא הדו-שימושי והאב"כ במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, ועל ידי אפ"י - אגף פיקוח ייצוא במשרד הביטחון.[1][2] בשנת 2018 הורחבו הצווים כך שיכללו גם מוצרי סייבר.[3] פיקוח מיוחד נקבע, החל משנת 2004, על העברת מוצרי טכנולוגיה דו-שימושית לשטחי הרשות הפלסטינית[4]
כמו כן קיימות מספר אמנות בינלאומיות המסדירות חילופי טכנולוגיה דו-שימושית בין מדינות. הסדר ואסנאר מגדיר נהלים מסוג זה, ו-42 מדינות חתומות עליו. ישראל אינה חתומה על אמנה זו.
מחלקת ההגנה של ארצות הברית פרסמה בשנת 2020 רשימת חברות טכנולוגיה דו-שימושית המשמשות את הצבא הסיני והטילה עליהן מגבלות שיווקיות ועסקיות. הרשימה מתעדכנת מעת לעת, וכוללת, בין היתר, את וואווי ו-DJI.