| |||
![]() | |||
העיר טקאו מראה מהר הר טיאנסאן | |||
מדינה |
![]() | ||
---|---|---|---|
מחוז | סאגה | ||
עיר | טקאו | ||
ראש העיר | Toshihiko Yokō[1] | ||
שפה רשמית | יפנית | ||
תאריך ייסוד | 1 באפריל 1954 (העיר המודרנית) | ||
שטח | 96.96 קמ"ר (2021) | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 18,093 (2021) | ||
‑ צפיפות | 187 נפש לקמ"ר (2021) | ||
קואורדינטות | 33°17′19″N 130°06′37″E / 33.28848626150967°N 130.1102948532627°E | ||
אזור זמן | UTC +9 | ||
![]() | |||
טקאו (באנגלית: Taku, ביפנית: 多久市), היא עיר הממוקמת במחוז סאגה באי קיושו, יפן. העיר נוסדה ב-1 במאי 1954 תוך מיזוג של כמה עיירות וכפרים באזור. נכון ל־2021, אוכלוסיית העיר מנתה 18,093 תושבים וצפיפות אוכלוסין עמדה על 187 נפש לקמ"ר.[2] השטח הכולל הוא 96.96 קמ"ר. מבחינת כמות האוכלוסייה העיר טקאו נחשבת לעיר הקטנה ביותר במחוז סאגה.
העיר נמצאת בעמק המהווה את אגן הניקוז של נהר אושיצו, במרחק של כ-25 קילומטרים מערבית לעיר סאגה. העמק מוקף הרים משלושה כיוונים והוא ממשיך מזרחה על קרקע מישורית לאזורים נוספים. כביש הלאומי 203 מחבר את העיר עם בירת המחוז העיר סאגה.
ההרים הנהרות והאגמים בסביבת העיר הם:
הרים: הר טיאנסאן (1046 מ'), הר הצ'ימאן (764 מ'), הר מייאמה (695 מ')
נהרות: נהר אושיצו ונהר אימאד.
אגמים: סוללת דוקאן, בריכת אסאקובה, סכר קישיקאווה, סכר אמאגאסה.
האקלים בטקאו הוא אקלים סובטרופי לח ( סיווג האקלים של Köppen Cfa ). כמות המשקעים השנתית הממוצעת בעיר עומדת על כ־1,173 מילימטרים בשנה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית נעה בין כ-19.42°C ביום ועד 13.05°C בלילה. העיר ממוקמת בגובה פני הים (+-0), הטמפרטורה השנתית ביום גבוהה ב-1.83% מהממוצע של מחוז סאגה. בטקאו יש 125.54 ימי גשם (34.39% מהזמן) בשנה. [3]
אקלים בטקאו 多久市 Taku | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 8.67 | 10.1 | 13.46 | 17.96 | 22.75 | 25.1 | 28.59 | 30.6 | 26.75 | 21.91 | 16.6 | 10.47 | 19.42 |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 3.4 | 4.13 | 6.5 | 10.17 | 14.69 | 18.89 | 22.54 | 23.75 | 20.5 | 15.67 | 10.85 | 5.46 | 13.05 |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 45.02 | 60.61 | 73.89 | 80.72 | 94.67 | 195.82 | 235.77 | 132.79 | 95.17 | 50.86 | 48.39 | 58.21 | 1,172.92 |
מקור: [4] |
1920 | 1930 | 1940 | 1950 | 1960 | 1970 | 1980 | 1990 | 2000 | 2010 | 2015 | 2020 | 2021 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
25,200 | 17,859 | 19,882 | 37,142 | 45,627 | 26,785 | 25,831 | 25,162 | 23,949 | 21,412 | 19,749 | 18,295 | 18,093 |
במערכת החינוך בעיר ישנם 8 בתי ספר יסודיים, 3 חטיבות ביניים ובית ספר תיכון אחד. [8]
בעיר קיים בית חולים אחד. הוא מספק לתושבי העיר את כל השירותים הרפואיים שהם נזקקים להם.
להלן התפלגות האוכלוסייה הנמצאת בגיל העובדה (64-15) לתחומי התעשייה השונים בעיר נכון לשנת 2010[9]:
בעידן המודרני, תעשיית הפחם בעיר התפתחה מאוד בעיר וסביבותיה. באותה תקופה הוקמו מכרות הפחם של מיצובישי קוגאיאמה ומכרה מייג'י שין מייג'י סאגה. כשתעשיית מכרות הפחם הגיעה לקיצה, על אזור המכרות הממוקם ליד הכביש המהיר לנגסאקי, הוקם אזור תעשייה.
מקדש טקאו סייביו (אנ') הוא מקדש קונפוציאני שנבנה בשנת 1708 על ידי השליט הפאודלי שיגפומי. הוא אחד המקדשים הקונפוציאניים העתיקים ביותר ביפן והוא הוגדר כאתר מורשת יפנית. מדי שנה מבקרים במקום מבקרים רבים המקבלים הדרכות אודות המקום בחינם מסטודנטים המתנדבים להדריך ביפנית.[9]
לאורך כל השנה המקדש מארח פסטיבלים. בדרך כלל תלמידים מבתי הספר המקומיים משתתפים בריקודים כשהם לובשים שמלות צבעונית מסורתיות. באוקטובר 2008 חגגה העיר טקאו את יום השנה ה-300 למקדש וארחה פסטיבל גדול שכלל תלבושות מסורתיות, ריקודים וטקס דתי.
לטקאו יש הסכם ברית ערים תאומות עם: