טרופונין (Troponin) הוא קומפלקס של שלושה חלבונים (טרופונין C, טרופונין I וטרופונין T) המבקר את התכווצות השריר. חלבון זה חיוני לפעילות של כיווץ שרירים משורטטים ושל שרירי הלב, אך לא לכיווץ שרירים חלקים. טרופונין משמש כסמן ביולוגי מאבחן לכמה מחלות לב.
טרופונין נקשר לטרופומיוזין, חלבון שנקשר לאקטין ומבקר את פעילותו, ונמצא בין סיבי האקטין שברקמת השריר. כאשר השריר רפוי, טרופומיוזין חוסם את הקישור בין צומתי המיוזין, ובכך מונע את התכווצות השריר. כאשר עובר פוטנציאל פעולה ותעלות הסידן נפתחות, וסידן משתחרר לתוך הסרקופלזמה (sarcoplasm), חלק מהסידן נקשר לטרופונין וגורם לשינוי קונפורמציה בחלבון, ולחשיפת אתרי הקישור למיוזין, האתר הפעיל של החלבון, שעל גבי סיבי האקטין. הקישור בין המיוזין לאקטין יוצר הצטלבויות ב-cross bridge הגורמות להתכווצות השריר. טרופונין נמצא הן בשרירי השלד והן בשרירי הלב, אולם בתצורות שונות. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שלטרופונין C בשרירי השלד יש 4 אתרי קישור לסידן, בעוד שבשרירי הלב יש רק שלושה.
לתת-היחידות תפקידים שונים; טרופונין C קושר את הסידן וגורם לשינוי קונפורמציה. טרופונין T נקשר לטרופומיוזין, וכך יוצר קומפלקס טרופונין-טרופומיוזין. טרופונין I נקשר לאקטין, וכך מונע את הקישור של המיוזין ומחזיק את הטרופונין במקום. טרופונין I קשור גם לעיכוב אנגיוגנזה.
טרופונין מהווה רכיב חלבוני בתוך סיב שריר, יחד עם אקטין וטרופומיוזין. אל הטרופונין נקשר הסידן, והוא גם מבקר את פעילות השריר. כאשר הסידן נקשר לטרופונין C, הטרופומיוזין נע ומפנה את מקומו לאתר הפעיל של האקטין לקישור של מיוזין, ובכך לגרום לתנועה של השריר. בלא נוכחות של סידן, הטרופונין מפריע לפעולה זו של המיוזין, ועל כן השריר נותר רפוי.
מדידת רמת הטרופונין מהווה מדד אמין לאבחון פגיעה בשריר הלב ולאבחנה בין תעוקת לב לאוטם שריר הלב.