טרנטולה רגלי אש מקסיקנית
 טרנטולה רגלי אש מקסיקנית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | עכבישנים |
| סדרה: | עכבישאים |
| תת־סדרה: | אופיסתותלה |
| משפחה: | פרווניתיים |
| סוג: | ברכיפלמה |
| מין: | טרנטולה רגלי אש מקסיקנית |
| שם מדעי | |
 Brachypelma boehmeiSchmidt, 1993 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
טרנטולה רגלי אש מקסיקנית (שם מדעי: Brachypelma boehmei, באנגלית: Mexican fireleg. ידועה גם בשם Mexican rustleg tarantula) היא מין של ברכיפלמה ממשפחת הפרווניתיים. מקורו של מין זה במדינת גררו במקסיקו.[2]
טרנטולות ממין זה מעדיפות אקלים לח למחצה, וחייבות לשהות במחילות מתחת לאדמה. כשהן חשות מאוימות הן מגנות על עצמן בעזרת שערות צורבות וזאת בדומה למרבית הטרנטולות מהעולם החדש. הן אינן נחשבות למין המתאים לגידול כחיית מחמד על ידי מגדלים מתחילים, אך מתאימות למגדלים מנוסים יותר.
מראה ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רגלי האש מזכירה בצבעיה השחורים-כתומים המודגשים את קרובתה המוכרת יותר, הטרנטולה אדומת הברכיים המקסיקנית.[3] גודלו של הפרט הבוגר בין 12 ל-15 ס"מ, וקצב גדילתן נחשב איטי משל טרנטולות דרום אמריקאיות אחרות. צבע גופן של הטרנטולות כתום בוהק, וכך גם רגליהן, למעט הפרק העליון ברגל שצבעו שחור. צבעם של המפרקים אדום בוהק, והוא מתעמעם בהדרגה לכתום מנוקד בשחור בהמשך הפרק.[4] טרנטולה זו אינה חששנית במיוחד, אך בעלת טמפרמנט עצבני, ונוטה לבעוט שערות צורבות מבטנה כשהיא חשה מאוימת.
אזור וסביבת מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפי שמרמז שמה, מקורה של הטרנטולה במקסיקו. ניתן למצוא אותה באזור חוף האוקיינוס השקט המרכזי באזור המערבי של מדינת גררו.[5] הטרנטולה מעדיפה אקלים יבש עם צמחייה נמוכה, שם היא מתגוררת במחילות שהיא חופרת בעצמה או שננטשו על ידי בעלי חיים קטנים אחרים, בדרך כלל מתחת לסלעים או גזעים שנפלו.
ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרנטולות ממין זה חיות שנים ארוכות. הזכרים מגיעים לבגרות מינית בגיל 7 עד 8 שנים, והנקבות בגיל 9 עד 10. הזכרים חיים כשנה לאחר הנשל האחרון. הנקבות יכולות להאריך ימים עד 10 שנים נוספות. ההתנשלות מתרחשת בדרך כלל בסוף עונת היובש (בין נובמבר ליוני). אחרי ההתנשלות האחרונה מחפשים הזכירם נקבה להזדווג איתה. הנקבה מטילה את שק הביצים שלה לאחר ההתנשלות. הביצים בוקעות שלושה עד ארבעה שבועות לפני העונה הגשומה.[4] רגלי האש פעילה יותר לאחר החשכה, אך ניתן לראותה גם במהלך היום, בעיקר בבוקר ובערב.
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו מינים אחרים בסוג ברכיפלמה, גם רגלי האש נחשבת לחיית מחמד פופולרית בשל מזגה הנוח יחסית, וצבעיה העזים. איסוף פרטים מהטבע לצורך מסחר בלתי חוקי בשילוב עם הרס מתמשך של סביבת המחיה הטבעית של הטרנטולות כמו גם אחוז התמותה הגבוה טרם ההזדווגות, גרם לחשש לגבי עתידו של המין.[6]
על מנת לעגן כללי מסחר ברורים לגבי המין, הוא נכלל בנספח II של אמנת וושינגטון (CITES). במקסיקו נדרש כיום רישיון מיוחד להוציא טרנטולה מכל סוג שהוא מסביבת המחיה הטבעית שלה. נוסף על כך החלו מגדלים להרבות את המין בשבי, מה שהפחית את תופעת האיסוף מהטבע.the wild.[4]
כחיות מחמד
[עריכת קוד מקור | עריכה]רגלי אש בוגרות ניזונות בשבי על צרצרים, תולעי קמח גדולות ותיקנים נצמדים. צעירים ניתן להאכיל בתולעי קמח חתוכות, צרצרים זעירים, תיקנים נצמדים צעירים וזבובי פירות חסרי כנפיים. כמו כן ניתן להאכילם בכל חרק קטן מהם שאינו מתגונן. כמובן שאין להאכיל מחרקים אשר נלכדו בטבע מחשש למחלות וטפילים שיועברו לטרנטולה. אף על פי היותה מתאימה למגדל המתחיל, טרנטולה זו נוטה להיות פראית וזריזה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טרנטולה רגלי אש מקסיקנית, באתר ITIS (באנגלית)
- טרנטולה רגלי אש מקסיקנית, באתר NCBI (באנגלית)
- טרנטולה רגלי אש מקסיקנית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- טרנטולה רגלי אש מקסיקנית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- טרנטולה רגלי אש מקסיקנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- טרנטולה רגלי אש מקסיקנית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טרנטולה רגלי אש מקסיקנית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Map
- ^ "Brachypelma boehmei". Latrodectus.net. בנובמבר 2005. נבדק ב-21 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Locht, A., Yáñez, M. and Vázquez, I. (1999). "Distribution and natural history of Mexican species of Brachypelma and Brachypelmides (Theraphosidae, Theraphosinae) with morphological evidence to support their synonymy". The Journal of Arachnology. 27 (1): 196–200.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ West, R. (2005). "The Brachypelma of Mexico". Journal of the British Tarantula Society. 20 (4): 108–119.
- ^ West, R. (2008) Pers. comm.