יאן קוססירס

יאן קוססירס
Jan Cossiers
לידה 15 ביולי 1600
אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביולי 1671 (בגיל 70)
אנטוורפן, ארצות השפלה הספרדיות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ציורי בארוק פלמיים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Ecce Homo עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאן קוססירס (בהולנדית: Jan Cossiers;‏ 15 ביולי 1600 – אנטוורפן 4 ביולי 1671, אנטוורפן)[1] היה צייר פלמי. העבודות המוקדמות ביותר שלו היו עבודות ז'אנר המתארות סצינות של חיי המעמדות הנמוכים. בהמשך הקריירה שלו צייר בעיקר נושאים היסטוריים ודתיים וכן דיוקנאות.[2] קוססירס היה אחד הציירים המובילים באנטוורפן לאחר מותו של רובנס בשנת 1640 ואחד הצבעוניים המקוריים ביותר בפלנדריה מהמאה ה-17.[3]

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן קוססירס היה בנם של אנטון, צייר צבעי מים, ומריה ואן קליף. הוא הוטבל בקתדרלה באנטוורפן ב־15 ביולי 1600.[4] את הכשרתו הראשונה קיבל מאביו ואז עבר לסטודיו של הצייר הפורטרטים והצייר ההיסטורי הבולט קורנליס דה פוס.[5]

הוא נסע לאקס-אן-פרובנס בצרפת בשנת 1623, שם שהה ולמד אצל הצייר ההולנדי אברהם דה פריס. הוא ביקר ברומא, שם נרשם באוקטובר 1624.[3][6] ברומא הוא ככל הנראה ראה עבודות של קרוואג'יו, שהשפיעו רבות על עבודתו.[2] הוא חזר לאקס-אן-פרובאנס בשנת 1626. כאן פגש את ניקולאס-קלוד פאברי דה פיירסק, ההומניסט המפורסם וחברו הקרוב של פיטר פול רובנס. פיירסק המליץ על קוסיירס לפני רובנס.[6] הוא גם נפגש עם אמנים פלמיים והולנדים אחרים כמו סימון דה פוס ויוהאן גרלוף, כפי שמוצג בדיוקן הקבוצתי של סימון דה פוס המכונה "התכנסות מעשנים ושתיינים". דיוקן זה אמור להראות את שלושת האמנים נהנים מעישון ושתייה במהלך שהותם באקס-אן פרובאנס.[7]

יאן קוססירס, ארוחה חגיגית

יאן קוססירס חזר לאנטוורפן בשנת 1627. בשנה שלאחר מכן הוסמך כמאסטר בגילדת לוקאס הקדוש באנטוורפן.[2] ייתכן שבמשך זמן קצר הוא היה מחובר לסדנה של רובנס. ככל הנראה, רובנס בחר בקוססירס שילווה אותו למדריד בשנת 1628, אך הוריו של קוססירס התנגדו לרעיון.[8] בשנת 1630 נישא קוסיירס עם ג'ואנה דארגון בכנסיית סנט ג'יימס באנטוורפן. הוא הפך לדיקן גילדת לוקאס הקדוש בשנת 1640.[2] ב־26 ביולי באותה שנה התחתן בפעם השנייה למריה ואן דר וויליגן. הוא גם היה באחווה לגברים נשואים שהוקמה על ידי המסדר הישועי.[4]

בשנות ה-30 של המאה ה-17 הצליח קוססירס להשיג מספר עבודות גדולות בזכות התערבות רובנס. הוא סייע לרובנס בשנת 1635 בעיטורי כניסתו המרשימה של הקרדינל אינפנטה פרדיננד. רובנס קיבל את הניהול הכולל של פרויקט זה.[9] הוא סייע עוד בעבודת רובנס בקישוט טוררה דה לה פרדה, בית הצייד של פיליפ הרביעי מספרד ליד מדריד. קוססירס צייר סצינות מיתולוגיות לאחר עיצובם על ידי רובנס.[2] אמנים אחרים באנטוורפן כמו האחים קורנליס דה פוס ופול דה ופס עבדו גם הם במשימה גדולה זו.[9]

קוססירס נהנה מחסותם של מושלי דרום הולנד כמו הקרדינל אינפנטה פרדיננד והארכידוכס לאופולד וילהלם מאוסטריה. לאחר מותו של רובנס בשנת 1640 הוכר כאחד מציירי ההיסטוריה המובילים בפלנדריה וקיבל עבודות רבות למען הרפורמציה. הוא גם היה צייר פורטרטים של הבורגנות העשירה.[2]

היו לו תלמידים רבים ובהם יאן קארל ואן ברמט, גרה מלזן, ז'אק (ג'ייקוב) דה לנה, ז'אק דה לנגה, קרל ואן סבוין ופרנסיסקוס ואן ורביסט.[5]

יצירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן קוססירס היה אמן רב גוני שעבד בנושאים שונים כמו דיוקנאות, ז'אנר וציורי היסטוריה. ישנה התפתחות ברורה בקריירה שלו, שלא הייתה דומה לזו של בני דורו באנטוורפן כמו סימון דה פוס ותיאודור רומבוס.

קוססירס התחיל את דרכו כצייר סצינות ז'אנר בסגנון קרוואג'ו. בהמשך הוא היה מעורב בביצוע קומפוזיציות דתיות ומיתולוגיות שהיו חלק מעבודות הגדולות של בית המלאכה של רובנס בשנות ה-30 של המאה ה-17. לאחר מותו של רובנס הוא הפך לאחד הציירים המובילים של יצירות דתיות בפלנדריה.

ציורי ג'אנר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאן קוססירס, מגדת העתידות

עבודותיו המוקדמות של ג'אן קוססירס היו תיאורים של נושאים מחיי המעמדות הנמוכים, כמו הבן האובד בבית מרזח, חברות עליזות, מעשנים, שתיינים, שחקני קלפים, נגנים, מגידי עתידות וכו '. חלק מהעבודות הללו חזרו על נושא חמשת החושים, הפופולרי באמנות הז'אנר הפלמי. בעבודות המוקדמות הללו הוא מושפע מקארווג'ו עם תאורה על ידי מקור אור יחיד על מנת ליצור אפקט ועומק ודרמה.[6] דוגמה ליצירה שצוירה בתקופה מוקדמת זו היא "מגדת העתידות" המתארת גבר בתחפושת אלגנטית מאוד ששומע את עתידו מאישה צוענייה. האיש אינו מודען כי הוא קורבן לנוכל שגונב מכיסו. האור נופל על האיש ויוצר אפקט דרמטי. קוססירס יצר גרסאות רבות לנושא זה.[10] נושא אחר, שקוססירס חזר על עצמו מספר פעמים הוא הנושא של "הבן האובד".[11]

ציורים היסטוריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאן קוססירס, נרקסיסוס

בשנות ה-30 של המאה ה-17 התחבר קוססירס לפיטר פאול רובנס והחל לצייר נושאים מההיסטוריה. דוגמאות לכך הן הסצינות המיתולוגיות שצייר לאחר עיצובו של רובנס כמו "פרומתאוס והאש", "נרקיסוס" ו"יופיטר ולייקון".[12] במהלך תקופה זו עבודתו הושפעה בצורה מונומנטלית מעבודות של רובנס, והוא סייע לו בעבודות גדולות. לאחר מותו של רובנס הוא הצליח למלא את החסר שהשאיר רובנס בסטודיו העצום וסיפק ציורי מזבח לכנסיות הרבות בפלנדריה הקתולית וגם לשוק הפתוח.

עבודותיו בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-17 היו צבעוניות מאוד, וניתן לייחס זאת להשפעתו של רובנס. בעבודותיו המאוחרות לוח הצבעים התעמק יותר ועבודות המברשת שלו נהיו בנוסח יותר חופשי.[11] הקומפוזיציות שלו בתקופה מאוחרת זו מדגישות את הפאתוס של הדמויות באמצעות ביטויים רגשיים מוגזמים ומחוות תוססות.[6] דוגמה לכך הוא "המלקות לישו" . בין ציוריו הדתיים המאוחרים נמצא גם "התשוקה הגדולה של ישו" (1655–6) בכנסיית במכלן.[13]

דיוקנאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאן קוססירס קיבל את הכשרתו מציירי דיוקנאות מובילים כמו קורנליס דה פוס ואברהם דה פריס. לפיכך הוא למד את הכישורים הדרושים כדי לספק את הדרישה של הבורגנות האמידה עבור דיוקנאות פרטניים וקבוצתיים.[6]

יאן קוססירס, גבר מתבונן בכוס ריקה

דיוקנאותיו מאופיינים בדמיונם הרגיש, בתובנה פסיכולוגית ואלגנטיות. ב"דיוקן ג'נטלמן" יאן קוססירס הצליח להציג את אופיו של השומר באמצעות פרטים כמו יד שמאלו שנחה בביטחון ליד המותן.[14]

יאן קוססירס עבר בחוג של צייר הז'אנר הפלמי המפורסם אדריאן ברואר, שהיה ידוע בין השאר בזכות הטרוניות שלו, כלומר תרגול ציורי ראש או פנים, החוקרים סוגי הבעות. ברואר צייר סצנת בית מרזח בשם "המעשנים", שכלל דיוקנאות בסגנון טרוניה של יאן קוססירס יחד עם הציירים יאן גווינץ, יוס ואן קרייסק (1600–1671), יאן דוידזון דה הם וברואר עצמו (בערך 1636). יאן קוססירס הוא הדמות השנייה מימין ונראה שיש לו עשן בפה, כאילו טועם אותו לפני שנושף. משמעות של סוג זה של דיוקן קבוצתי הוכפלה כמייצגת גם את אחד מחמשת החושים (במקרה זה חוש הטעם). יאן קוססירס גם צייר מספר דיוקנאות ז'אנר המייצגים את חמשת החושים. במקביל, ניתן לראות דיוקנאות כטרוניות.[15] דוגמאות לכך הן דיוקנאות של אדם שמביט בכוס הריקה שלו, ודיוקן "ג'נטלמן", שנאמר כי הוא אדריאן ברואר. על פי ההערכה, הציורים הם חלק מסדרה על חמשת החושים.[16]

יאן קוססירס, דיוקן של נער - ייתכן בנו של הצייר

כפי שהיה מקובל בעולם האמנות של אנטוורפן באותה תקופה, קוססירס שיתף פעולה עם אמנים מומחים אחרים, שעבורם הוא צייר את הדמויות. ידוע שהוא שיתף פעולה עם צייר הדומם וצייר בעלי החיים אדריאן ואן אוטרכט בסצנת מטבח (מתאריך 1639). קוססירס צייר את דיוקנותיהם של ואן אוטרכט ואשתו קונסטנציה במטבח בתוך פריטי המטבח - לובסטר, דגים וירקות שצייר ואן אוטרכט.[17]

רישומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוססירס היה רשם של דיוקנאות של ילדים, כולל ילדיו.[6] הוא ערך סדרת ציורי דיוקן של בני משפחתו. כל אחד מהרישומים ממוספר בצד שמאל למעלה ומזהה את המצויר בשמו ומתוארך לשנת 1658. הסדרה מאופיינת בטיפול האינטימי ובאפקטים של חיים. הדיוקנאות ששרדו מתארים רק את בני האמן ולא את חמש בנותיו.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאן קוססירס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמות אלטרנטיביים: Jan Caussiers, Jan Coetsiers, Jan Cotsiers, Jan Coutsiers
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Nicholas Turner, European Drawings 4: Catalogue of the Collections, Getty Publications, 2001, p. 123-125
  3. ^ 1 2 Julius Samuel Held, Flemish and German Paintings of the 17th Century, Detroit Institute of Arts Wayne State, p. 25-26
  4. ^ 1 2 De liggeren en andere historische archieven der Antwerpsche sint Lucasgilde van 1453-1615, edited and published by Ph. Rombouts and Th. van Lerius, Antwerp, 1872-1876, p. 665 (in Dutch)
  5. ^ 1 2 Jan Cossiers at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 Hans Vlieghe. "Cossiers, Jan." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 20 Feb. 2015
  7. ^ Gathering of Smokers and Drinkers at the Louvre
  8. ^ Joost vander Auwera, Rubens, l'atelier du génie : autour des oeuvres du maître aux Musées royaux des beaux-arts de Belgique: exposition, Bruxelles, Musées royaux des beaux-arts de Belgique, 14 septembre 2007 - 27 janvier 2008, Lannoo Uitgeverij, 2007, p. 45
  9. ^ 1 2 Katlijne Van der Stighelen and Arnout Balis. "Vos, de (i)." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 20 Feb. 2015
  10. ^ Jan Cossiers (Antwerp 1600-1671), The Fortune Teller at Christie’s
  11. ^ 1 2 Jan Cossiers (Antwerp 1600-1671), The Parable of the Prodigal Son at Sotheby’s
  12. ^ Recently discovered signature of Jan Cossiers ends debate on authorship in the Prado Archived 22 December 2015 at the Wayback Machine, at Codart, Tuesday, 15 September 2015
  13. ^ Johannis Cossiers biography in: Arnold Houbraken, De groote schouburgh der Nederlantsche konstschilders en schilderessen, (1718
  14. ^ Jan Cossiers (Antwerp 1600-1671), Portrait of a gentleman, half-length, in a black coat and lace collar at Christie’s
  15. ^ Ingrid A. Cartwright, Hoe schilder hoe wilder: Dissolute Self-Portraiture in Seventeenth-Century Dutch and Flemish Art, Advisors: Wheelock, Arthur, Ph.D., 2007 Dissertation, University of Maryland University of Maryland (College Park, Md.), p. 8
  16. ^ Jan Cossiers (Antwerp 1600–1671), A young man (the painter Adriaen Brouwer?) holding a jug, from a series depicting the five senses, at Dorotheum
  17. ^ Adriaen van Utrecht and Jan Cossiers, 'Kitchen still life with the portraits of Adriaen en Constancia van Utrecht', dated 1639, at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)