כששמע על כך מיהר קולובראט חזרה לעיר הולדתו וגילה אותה חרבה ואת מרבית תושביה הרוגים. אז הוא אסף 1,700 איש מאנשיו ומבין ניצולי המצור ויצא לרדוף את באטו חאן במטרה לנקום את הרוגי המצור. אך כוחותיו הותקפו על ידי חיל המצב של צבא באטו חאן ופרץ קרב עקוב מדם. באטו חאן שלח תגבורת לחיל המצב בפיקוד שלישו, חוסטוברול. השליש הבטיח ללכוד את קולובראט חי וקרא לאחרון לדו-קרב.
כאיש בעל כוח יוצא דופן, קולובראט שיסף את יריבו לשניים באמצעות חרבו ותקף את שאר החיילים המונגולים תוך שהוא טובח בהם ללא רחם. הכוחות הנותרים נסוגו והצליחו להרוג את קולובראט מרחוק באמצעות מרגמות אבנים. כמחוות כבוד כלפי האומץ של קולובראט, באטו חאן השיב את גופתו של הגיבור לידי חייליו הנותרים ואיפשר להם לשוב עמו לביתם.
1912 - סרגיי יסנין -Песнь о Евпатии Коловрате» שיר על יבפאטי קולובראט
1912 - סרגיי יסנין - Сказание о Евпатии Коловрате, о хане Батые, Цвете Троеручице, о Чёрном Идолище и Спасе нашем Иисусе Христе» "סיפור על יבפאטי קולובראט, החאן באטו, צבע שלוש הידיים, האליל השחור ועל מושיענו ישוע המשיח"