![]() | |
![]() | |
מדינה |
ישראל ![]() |
---|---|
מטה הארגון | בית לוי אשכול, ירושלים |
מקום פעילות | ברחבי הארץ |
מייסדים | מרים אשכול, אסף אגין, אברהם אגמון, אהרן אוזן, מאיר ארן, אפרים בן-ארצי, משה זנבר, גרשון זק, אביעד יפה, שמחה סורוקר, דוד קלדרון, עמיאור קמיר, שמואל שילה[1] |
יושב ראש | אבי וידרמן[2] |
מנכ"ל | שביט בן-אריה[3] |
תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־55 שנים) |
http://www.levi-eshkol.org.il | |
![]() ![]() |
יד לוי אשכול היא הארגון היציג להנצחת זכרו ופועלו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. היד נוסדה ב-1970 בהנהגתה של אלמנת ראש הממשלה, מרים אשכול, ופועלת מאז בתחומי התיעוד, המחקר והחינוך לרבות אחזקת ארכיון המסמכים והתמונות של לוי אשכול. בהיותה גוף ההנצחה היציג, יד לוי אשכול שותפה למפעלי ההנצחה הממלכתיים של המועצה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה.
ההחלטה על הקמת יד לוי אשכול נתקבלה שבועות ספורים לאחר פטירתו של לוי אשכול ב-1969. ממשלת ישראל אימצה בהחלטותיה את המלצות הוועדה המשותפת לממשלה ולסוכנות היהודית להציב יד לזכרו. מסגרת זו פעלה בחודשיה הראשונים בחסות משרד ראש הממשלה כשמטרתה המרכזית ריכוז הארכיון ועזבון מסמכיו של אשכול, אשר היה ראש הממשלה הראשון שנפטר בעודו בתפקיד והיה צורך בריכוז חומרי לשכתו.
באפריל 1970 פעלו חבריו ומוקירי זכרו לרישומה של יד לוי אשכול כגוף עצמאי. בין המייסדים בראשותה מרים אשכול היו אפרים בן-ארצי, גרשון זק ואביעד יפה. ב-1990 הסבה יד לוי אשכול את מעמדה לעמותה רשומה ובין מייסדיה בנקודת מפנה זו נמנו דמויות כגון אברהם אגמון, אהרן אוזן ומשה זנבר. יושבת ראש יד לוי אשכול בין השנים 1970–2008 הייתה מרים אשכול. במהלך שנים אלו כיהנו בהנהלת יד לוי אשכול מגוון אישי ציבור ובהם לובה אליאב, מיכאל ארנון, שרגא בירן, גדליה גל, צבי דינשטיין ואברהם כ"ץ-עוז.
בשנות קיומה יזמה יד לוי אשכול פרסומים שונים לציון זכרו, ערכה כנסים מקצועיים בתחומי חברה והתיישבות והנגישה את ארכיון היד לחוקרים ולציבור הרחב. יד לוי אשכול מציעה מגוון הרצאות ותוכניות לימוד לבתי ספר בנושאי חלוציות, מנהיגות, כלכלה, אזרחות ועוד.
ב-1977 הועמד לרשותה של יד לוי אשכול מבנה בית יוליוס ג'ייקובס, ששימש כמשכן ראש הממשלה עד 1974 ובו חי לוי אשכול בשתי תקופות: כשר האוצר בממשלתו של משה שרת וכראש הממשלה בין השנים 1963–1969. בשנות התשעים החלה העמותה בשיקום הבית, אך עבודות אלו נפסקו ב-2003 עקב בעיות מימון. ב-2014 התחדשו העבודות ובדצמבר 2016 נחנך המבנה בטקס רב משתתפים.
בית לוי אשכול מהווה משכן קבע לפעילות יד לוי אשכול. קומת הקרקע במבנה נפתחה כמרכז מבקרים הכולל תצוגה תקופתית של חדרי בית ראש הממשלה ובו סיור אינטראקטיבי להכרות עם תולדות חייו ופועלו של לוי אשכול. בארונות התצוגה שולבה ספריית העיון של יד לוי אשכול.
הקומה העליונה במבנה משמשת לקיום ואירוח פעילות חינוכית וציבורית, הרצאות וערבי לימוד.
ארכיון יד לוי אשכול החל להתעצב מיד עם פטירתו של ראש הממשלה ונפתח לעיון הציבור במחצית שנות השבעים. ארכיון היד היווה בסיס לפרסומים מדיניים וביוגרפיים, לסרטי תעודה ולמסמכי הסברה וספרי הנצחה. מלבד זאת מצוי בו תיעוד הנוגע לפעילותן הציבורית של רעייתו אלישבע קפלן ואלמנתו מרים אשכול. ב-2014 החל הארכיון לעבור תהליכי מחשוב וסריקה.
מצאי הארכיון כולל עשרות אלפי מסמכים מתקופת מלחמת העולם הראשונה ועד לפטירתו של ראש הממשלה אשכול, לרבות חטיבות המסמכים הבאות: