![]() | |
לידה |
12 באפריל 1500 במברג, האימפריה הרומית הקדושה ![]() |
---|---|
פטירה |
17 באפריל 1574 (בגיל 74) לייפציג, נסיכות הבוחר מסקסוניה ![]() |
מדינה |
גרמניה ![]() |
השכלה |
אוניברסיטת ארפורט ![]() |
מעסיק |
אוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת ויטנברג ![]() |
השקפה דתית |
לותרניזם ![]() |
בן או בת זוג |
Anna Camerarius (7 במרץ 1527–?) ![]() |
![]() ![]() |
יוֹאַכִים קַמֶרַרְיוּס (בגרמנית: Joachim Camerarius; 12 באפריל 1500 – 17 באפריל 1574), האב, היה מלומד גרמני קלאסי.
הוא נולד בבמברג, בנסיכות-בישופות במברג. שם משפחתו היה ליבהארד (Liebhard), אך הוא נקרא בדרך כלל קמרמייסטר (Kammermeister), משום שבני משפחתו הקודמים החזיקו בתפקיד צ'מברלין (קמרריוס) של הבישופים של במברג.[1]
הוא למד באוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת ארפורט (אנ') ואוניברסיטת האלה-ויטנברג, שם הפך לידיד קרוב של פיליפ מלנכתון. במשך כמה שנים היה מורה להיסטוריה ויוונית בגימנסיה בנירנברג (Ägidiengymnasium).[2] ב-1530 הוא נשלח כנציג לנירנברג לדיאט של אוגסבורג, שם עזר למלנכתון בניסוח הצהרת אוגסבורג (אנ').[1]
חמש שנים לאחר מכן הוזמן על ידי אולריך, דוכס וירטמברג לארגן מחדש את אוניברסיטת טיבינגן; ובשנת 1541 הוא עשה שירות דומה באוניברסיטת לייפציג, שם שהה את רוב שארית חייו. הוא מילא תפקיד חשוב בתנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית, והוא התבקש לייעץ לעיתים קרובות למנהיגים.[1]
ב-1535 הוא ערך התכתבות עם פרנסואה הראשון, מלך צרפת באשר לאפשרות של פיוס בין האמונה הקתולית והפרוטסטנטית; ובשנת 1568 שלח אותו מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לווינה כדי להתייעץ איתו באותו נושא. הוא מת בלייפציג ב-17 באפריל 1574.[1] הוא היה אביו של הרופא יואכים קמרריוס הבן.
נכדו של יואכים קמרריוס, לודוויג קמרריוס (אנ'), היה דמות מובילה במלחמת שלושים השנים, כראש ממשלתו של פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ בגלות.
הוא תרגם ללטינית את הרודוטוס, דמוסתנס, קסנופון, הומרוס, תאוקריטוס, סופוקלס, לוקיאנוס מסאמוסאטה, תאודורטוס (אנ'), ניקופורוס (אנ'), תלמי וסופרים יוונים אחרים. הוא פרסם למעלה מ-150 יצירות, כולל "קטלוג הבישופים של הדיוקסיות הראשיות"; "איגרות יווניות"; "דיווחים" על "מסעותיו", בחרוזים בלטינית; "פרשנות על פלאוטוס"; מסה על נומיסמטיקה; אוקלידס בלטינית; ספר טיפול בסוסים, היפוקומיקוס (Hippocomicus); וחייהם של "הליוס אאובאנוס הסוס" (Helius Eobanus Hessus), "גאורג מאנהלט" ו"פיליפ מלנכתון". "מכתבי משפחה" (Epistolae Familiares) שלו (שפורסמו לאחר מותו) הם תרומה רבת ערך להיסטוריה של זמנו.[1]
הוא פרסם את המהדורה היוונית המודפסת הראשונה של טקסט האסטרולוגיה של תלמי, ה-Tetrabiblos (אנ'), בשנת 1535. היא הודפסה בפורמט קוורטו על ידי המוציא לאור יוהאנס פטריוס (אנ') בנירנברג יחד עם תרגומו של קמרריוס ללטינית של הספרים I ו-II וחלקים מהספרים III ו-IV, בליווי הערותיו על שני הספרים הראשונים, הטקסט היווני של הסנטילוקוויום (אנ') (Καρπός) ותרגום לטיני של ג'ובאני פונטאנו (אנ').
כמאמין נלהב באסטרולוגיה, הוא עקב אחריה עם מהדורה שנייה של ה-Tetrabiblos ביוונית בשנת 1553, עם תרגום לטיני נלווה מאת פיליפ מלנכתון והסנטילוקוויום (Καρπός) בלטינית ויוונית. זה הודפס בבזל, בשווייץ בפורמט אוקטבו (אנ') על ידי יוהאנס אופורינוס (אנ').[3]