לידה |
3 בפברואר 1869 ילגבה, לטביה ![]() |
---|---|
פטירה |
19 בדצמבר 1932 (בגיל 63) ברלין, גרמניה ![]() |
מקום לימודים |
האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1897) ![]() |
תקופת הפעילות |
1900–1932 (כ־32 שנים) ![]() |
תחום יצירה |
ציור ![]() |
זרם באמנות |
ריאליזם ![]() |
![]() ![]() |
יוהאן ולטר-קוראו (בגרמנית: Johann Walter-Kurau; 3 בפברואר 1869 – 19 בדצמבר 1932) היה אמן לטבי וגרמני. כאחד ממייסדי הציור הלטבי המודרני, הוא צייר נופים, דיוקנאות וסצנות ז'אנריות. הוא עבד במיטאו עד 1906, אחר כך בדרזדן ואחר כך בברלין.
יאניס ולטר, בנו של הסוחר ויועץ העירייה תיאודור ולטר, היה אחד מחמישה ילדים. שם הנעורים של האם היה קוראו. בין השנים 1880–1888 למד ולטר בבית הספר התיכון "מיטאו", שם היה קורט ויסנר אחד ממורי האמנות. הוא גם לקח שיעורים פרטיים בסטודיו של האמן יוליוס דורינג וקיבל שיעורי כינור.[1]
בין השנים 1889–1897 למד באקדמיה לאמנות בסנט פטרסבורג אצל אלכסיי דנילוביץ' קיוושנקו וולדימיר מאקובסקי. לאחר שאביו פשט את הרגל, הוא נאלץ לממן את לימודיו באמצעות עבודה. בשנת 1897 קיבל מדליית זהב עבור ציור "השוק" התזה שלו במיטאו.
לאחר מות הוריו והתהפוכות שגרמה המהפכה של 1905, בשנת 1906 נסע ולטר לגרמניה, בה התגורר עד סוף ימיו. אחת הסיבות להגירה הייתה הגירושין מאשתו.
הוא חתם על עבודותיו המאוחרות בגרמניה בשם הכפול ולטר-קוראו. תחת שם זה הוא גם רשום כחבר באיגוד האמנים הגרמני.[2] בעקבות הזמנתו של הברון פול פון שליפנבאך, שהיה גם צייר, התיישב בדרזדן. כאן הוא התפרנס בתחילה בנגינה בכינור בבית האופרה בדרזדן.[3]
אשתו השנייה הייתה כנרית. ולטר-קוראו היה ממייסדי קבוצת האמנים גרון-וייס וקבוצת האמנים דרזדן בשנת 1913. הוא נשא נאום בפתיחת תערוכת קבוצת האמנים דרזדן 1913 מ -1 בפברואר עד 21 בפברואר 1914 בגלריה ארנולד. בשנת 1917 עבר לברלין. כחלק מעסקי האמנות הוא השתתף בתערוכות וצייר דיוקנאות לפי הזמנה. השתתפותו האחרונה בתערוכה שנתית של התאחדות האמנים הגרמנית הייתה בשנת 1929 בריינפארק בקלן, שם הוא הציג טבע דומם.[4]
בבית הספר שלו לציור השתתפו תלמידים רבים שהתפרסמו לימים: הנס זאנק, וילי גריקה, אילסה הלר-לזרד, אווה לנגקמר, אלזה לוהמן, מיננה קוהלר-רובר, תיאה האק, פלורנס הנרי, אוטו מאניג, קארן שאכט, לואיז גרים, הנס לודוויג. פייפר. אחד מתלמידיו, אוטו פון קורסל, הפך מאוחר יותר למנהל האקדמיה לאמנויות בברלין.
סצנות הז'אנר "השוק" (1897), "אשת איכרים" (1905 לערך), "ילד יתום" (1907) היו המפורסמות מיצירותיו המוקדמות של ולטר. הציור "בנים מתרחצים" היה ידוע גם בלטביה.
ולטר צייר נופים בסגנון ריאליזם. בשנים מאוחרות יותר, האקספרסיוניזם הגרמני היה השולט בסגנון העבודות. אפשר לראות את התשוקה שלו למוזיקה בציור של ולטר.
בעוד שהוא נחשב לאחד האמנים החשובים בלטביה, הוא נשכח במידה רבה בגרמניה.
ניתן לראות את עבודותיו באוספי המוזיאון הלאומי לאטביה ובמוזיאונים בערים קולדיגה וטוקומס.