יוהנס שטפלר
 | |
| פורטרט של יוהנס שטפלר, תחריט עץ על נייר, 1534 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1452 בלאוברן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1531 (בגיל 78) בלאוברן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| ענף מדעי | אסטרונומיה, מתמטיקה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
טיבינגן |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת אינגולשטאט |
| מוסדות |
אוניברסיטת טיבינגן |
| תלמידי דוקטורט |
סבסטיאן מינסטר, פיליפ מלנכתון |
| פרסים והוקרה | מכתש שטפלר |
  | |
יוהנס שטפלר (בגרמנית Johannes Stöffler, גם Stöfler, Stoffler, Stoeffler; 10 בדצמבר 1452 – 16 בפברואר 1531), היה אסטרונום גרמני, מתמטיקאי, אסטרולוג וכומר ששלט בשפות לטינית, יוונית, עברית וערבית. הוא היה פרופסור למתמטיקה ויושב ראש הקתדרה ללימודי מתמטיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת טיבינגן.
הוא התפרסם בזכות הספרים שכתב בתחומי האסטרולוגיה והאסטרונומיה וכיצרן של מכשירים אסטרונומיים. הוא יצר שניים משלושת השעונים האסטרונומיים המעטרים עד היום את בניין העירייה בכיכר השוק בטיבינגן, המספקים נתונים מדויקים על ליקויי החמה והירח, על מיקום השמש בגלגל המזלות ועוד.[1]
בשנת 1935 נקרא המכתש הממוקם בחזית הדרומית של הירח, על שמו של שטפלר, כהוקרה על עבודתו בתחום האסטרונומיה.[2]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוהנס שטפלר נולד כנראה ביוסטינגן (Justingen) בשוואביה או ב- Blaubeuren הסמוכה. לאחר שרכש את השכלתו הבסיסית בבית הספר של המנזר ב- Blaubeuren, החל ללמוד בחודש אפריל 1472 אסטרונומיה ומתמטיקה באוניברסיטת אינגולשטאדט שהוקמה באותה עת. את לימודיו סיים עם קבלת תואר שני בחודש ינואר 1476. לאחר מכן התמנה לכומר של ג'סטינגן ובנוסף לתפקידיו הכנסייתיים, עסק בד בבד בתחום האסטרונומיה והאסטרולוגיה, כמו גם בייצור גלובוסים ומכשירי אסטרונומיה שונים ובמהרה רכש מוניטין בתחום. במהלך השנים ניהל התכתבות ענפה עם מנהיגי ההומניסטים, ביניהם יוהנס רויכלין עבורו יצר הן מכשירי חישוב אסטרונומיים והן הורוסקופים.
בשנת 1493 כתב בשפה הלטינית את חיבורו החשוב הראשון Elucidatio fabricae ususque astrolabii, שהיה אחד מהספרים הפופולריים ביותר שעסקו בתחום המבנה של מכשירים אסטרולוגיים ושימושם למדידת גובה הכוכבים, לניווט ועוד. הספר פורסם לראשונה בשנת 1512 ושימש כלי עבודה בידיהם של סטודנטים וחוקרים בתחום האסטרונומיה, המתמטיקה והאסטרולוגיה. הספר יצא לאור ב-16 מהדורות ותורגם לצרפתית ולגרמנית. חיבוריו והניסויים שביצע בתחום האסטרונומיה העניקו השראה לחסידיו בתחום, ביניהם וילהלם שיקארד (1592 - 1635).
בשנת 1507 נענה שטפלר לבקשתו של הדוכס אולריך, להתמנות לתפקיד יושב ראש הקתדרה ללימודי מתמטיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת טיבינגן ובשנת 1511 נחשב לאחד מהמורים המפורסמים באוניברסיטה. בשנת 1518 כתב את הספר Calendarium romanum, בו מוצעות עריכת רפורמות בלוח השנה, שהיוו מאוחר יותר בסיס ללוח השנה הגרגוריאני. המוניטין שרכש כמורה והחיבורים שכתב ופרסם, גרמו לבחירתו לתפקיד רקטור בשנת 1522.
בין תלמידיו נמנו סבסטיאן מינסטר שנחשב אחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה ופיליפ מלנכתון ממנהיגיה הרוחניים של הרפורמציה הלותרנית, שלמד משטפלר את ההיבטים הטכניים של האסטרולוגיה.
בשנת 1530 פרצה מגפה באזור האוניברסיטה והיא נאלצה להעתיק את משכנה לאחד מהכפרים הסמוכים לטיבינגן. שטפלר וחלק מהסגל שלו עברו ל- Blaubeuren, שם הלך לעולמו שנה מאוחר יותר, כתוצאה מנזקי המגפה שקיפדה את חייו. הוא נקבר בכנסיית (Stiftskirche) בטיבינגן.
תחזיות אסטרולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1499 חזה שטפלר כי 20 צירופים פלנטריים יתאחדו במזל דגים (מזל המים) וכתוצאה מכך יתרחשו רעידות אדמה העלולות לגרום לשיטפון שיכסה אזורים רבים בעולם ב-20 בפברואר 1524. כיוון שלשטפלר היה מעמד בכיר באוניברסיטת טיבינגן, רבים התייחסו לתחזית בכובד ראש. במהלך השנים מאז שתחזיתו של שטפלר נודעה ברבים, פורסמו מאות חוברות בהן נכתבו אזהרות באשר לאסון המתקרב. יום זה חלף ללא אסון ושטפלר ערך חישובים חדשים וחזה כי העולם יגיע לקצו בשנת 1528. לאור כישלון תחזיתו הקודמת, תחזית זו לא עוררה תגובות מיוחדות וגם יום זה חלף כקודמו ללא אירועים מיוחדים.[3]
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1493 גלובוס שמימי, נוצר עבור הבישוף של קונסטנץ. גלובוס זה הוא הגלובוס היחיד שנותר מבית מלאכתו של שטפלר. הוא מוצג כיום במוזיאון ווירטמברג, במצודה העתיקה בשטוטגרט.
- 1496 שעון אסטרונומי, נוצר עבור הבישוף של קונסטנץ.
- 1498 גלובוס שמימי, נוצר עבור הבישוף של וורמס.
- 1499 Almanach nova plurimis annis venturis inserentia, פורסם בשיתוף פעולה עם האסטרונום Jakob Pflaum מאולם כהמשך לספר Ephemeris שכתב רגיומונטנוס. הספר יצא לאור ב-13 מהדורות עד שנת 1551 והיה אחד מהספרים החשובים בתחום האסטרונומיה בתקופת הרנסאנס.
- 1512 Elucidatio fabricae ususque astrolabii, יצא לאור ב-16 מהדורות עד שנת 1620. בשנת 2007 תורגם לראשונה לאנגלית.[4]
- 1514 לוחות אסטרונומיים (Tabulae astronomicae)
- 1518 Calendarium romanum magnum, הצעה לשינוי לוח השנה שהיוותה בסיס ללוח הגריגוריאני. הספר תורגם לאנגלית ויצא לאור בשנת 2007 על ידי John Lamprey.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהנס שטפלר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אודות הספר 'Elucidatio fabricae ususque astrolabii' באתר classicalsciencepress.com
- תצוגה דיגיטלית ממספר הספרים שכתב עם אפשרות לדפדוף באתר digital-collections.de
- ג'יימס מוריסון, סקירה באנגלית על המכשירים האסטרונומיים שיצר באתר ircps.org
- 'Johannes Stoffler - End of The World', ('יוהנס שטפלר - קץ העולם') באתר sermonsauce.blogspot
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו סקירה בגרמנית וצילום של השעונים האסרונומיים בבניין עיריית טיבינגן באתר tuebingen.de
- ^ ראו סקירה באנגלית וצילומים של מכתש הירח הנקרא על שטפלר, (יש לציין כי שם המכתש מאוית עם F אחת בלבד) באתר lupuvictor
- ^ 10 נבואות אפוקליפטיות שכמובן לא התגשמו, 12 בנובמבר 2009 באתר smithsonianmag.com
- ^ Stoeffler, Johann (1553). Elucidatio fabricae ususque astrolabii. Apud G. Cavellat.