לידה |
11 באפריל 1730 נימבורק, צ'כיה |
---|---|
פטירה |
27 באפריל 1802 (בגיל 72) קרלובי וארי, צ'כיה |
מקום לימודים | האקדמיה לאמנויות בווינה |
יוזף קרמולין (בצ'כית: Josef Kramolín; 11 באפריל 1730 – 27 באפריל 1802) היה צייר וישועי צ'כי. הוא צייר בעיקר ציורי קיר בנושאים דתיים.[1]
רישומי קהילת נימבורק מציגים תיעוד של הטבילה שלו ב-12 באפריל 1730. הוא הוטבל בשם יוזף קארל. הוריו התיישבו דרך קבע בנימבורק. אביו יוזף ג'ורג' קרמולין (1706 - 1733) ואימו ברברה, לבית ווייט (1701-1751). ליוזף היו שני אחים, ואצלב (1733–1799), שהיה גם צייר ואחותו ברברה, דורותי (1732 -?).
קרמולין הונחה על ידי הוריו לקריירה בשירה, ובשנת 1743 עבד זמן קצר במקהלה בקתדרלה בפראג. הוא גם גר במנזר בנדיקטיני בכנסייה. הוא חזר לזמן קצר לנימבורק, ואז נסע לקוטנה הורה, ללמוד בסמינר בכנסייה כדי להשלים את השכלתו. בקוטנה הורה הוא קיבל את יסודות אמנות הציור מהאמן ויט הרדליקה. בשנת 1751 נפטרה אמו והוא חזר לנימבורק והפך לצייר. מאוחר יותר עבר לפראג, שם הפך לחניך של פרנץ פאלקו, שעבד על ציורי הקיר בכנסיית סנט ניקולס הישועית בפראג. מהניסיון שצבר למד לערבב צבעים ושכלל את סגנון הציור שלו. בשלב זה, הוא קיבל את החוזה האישי הראשון שלו.
בשנת 1757 נסע לווינה, שם למד באקדמיה הקיסרית והמלכותית של ציירים, פסלים ואדריכלות. באקדמיה של וינה הוא נשאר רק חודשים ספורים, ובאפריל של השנה שלאחר מכן התקבל כטירון במסדר הישועי בפראג. בארכיון ניתן למצוא תיעוד על שהותו במסלול המסדר - בשנת 1758 נרשם כטירון בברנו.
בין השנים 1760 - 1770 הוא היה רשום כאח בקולג' בסנט קלמנט בעיר העתיקה של פראג (קלמנטינום), בשנת 1771 שוב בסנט ניקולס, ובשנת 1772 בחומוטוב. בתקופה זו צייר בעיקר אדריכלות מזבח בכנסיות נזיריות.
הוא השתייך לדור של אמני הבארוק הצ'כיים המאוחרים. ניתן למצוא כמה מיצירותיו ששרדו במריאנסקה טיניצה ובכנסיית עליית מרים הבתולה.
לאחר ביטול המסדר הישועי הפך לאמן עצמאי.[2]
במהלך לימודיו הוא פגש את קתרין ווצ'רשיץ', איתה נסע לעיר הולדתה קרלובי וארי, והתחתן ב-2 במאי 1775. בקרלובי וארי הם קנו בית. בשנת 1802 הפך לצייר שמועסק על ידי העיר.
הוא מת בקרלובי וארי מדלקת ריאות באפריל 1802.