יוליוס פון ארן
 | |
| לידה |
23 באוגוסט 1864 אלטונה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 1944 (בגיל 80) המבורג, גרמניה הנאצית |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות יפה, מינכן |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
הזצסיון הברלינאי |
  | |
יוליוס פון ארן (בגרמנית: Julius von Ehren; 23 באוגוסט 1864 – 8 בנובמבר 1944) היה צייר גרמני חבר הזצסיון הברלינאי.
קורות חייו וקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוליוס פון ארן היה בנו של יצרן מפרשים, שאבות אבותיו היו דייגים באלבה עוד במאה ה-17.[1] הוא למד בבית הספר הקהילתי באלטונה. הודות לעזרתה של עמותת התמיכה, הוא הצליח להשתתף בשיעורו של ליאופולד פון קלקרוט באקדמיה בויימאר משנת 1886.
בשנת 1891 הוא עבר לאקדמיה המלכותית לאמנות במינכן. משנת 1893 ואילך חי כצייר עצמאי בהמבורג. בנסיעות לימוד לאלבה התחתונה הוא צייר לראשונה תמונות פשוטות של חיי הכפר יחד עם תומאס הרבסט.
הוא התעניין במיוחד בתאורת פנים, אך גם ברחובות הכפר, בנופים ודיוקנאות. וריאציות ציורי הברווז שלו נודעו בהמבורג. בשנת 1897 היה יוליוס פון ארן ממייסדי מועדון האמנים בהמבורג. בנוסף, החל משנת 1905 השתייך לאגודת האמנים הצפון מערב-גרמניים ומשנת 1907 לאגודת האמנים בהמבורג.
הוא נסע לקופנהגן ואחר כך עם עמיתיו נסע לפריז. בשנת 1899 הוענקה לו מדליית זהב בתערוכת האמנות הגרמנית בדרזדן. בשנת 1901 הוא הפך לחבר בזצסיון הברלינאי.
הוא התחתן בשנת 1914 ולזוג נולדו שני ילדים.
משנת 1910 ואילך הוא השתתף פחות בתערוכות. לעיתים רחוקות הוא הצליח למכור ציור. הוא היה אחד האמנים הצעירים, שציירו באוויר הפתוח בצבעים חזקים לעיתים קרובות. הם נדחו בתחילה על ידי אנשי האמנות המבוססת של המבורג.[2]
לכנסייה הראשית סנט קתרין (המבורג) הוא העתיק את ציורי פאנל הצליבה (המבורג בסביבות 1500) ואת "הירידה מהצלב", של צייר הולנדי בסביבות 1520) בשנת 1914/15. הציורים האלה הם חזרו לסנט קתרין כ־50 שנה לאחר מלחמת העולם השנייה.
לעיתים, פון ארן נאלץ לפרנס את משפחתו כצייר ספינות והוא עידן את הדפסי האמנות בבתי דפוס עם צבעי שמן. בשנת 1943 העניקה לו המבורג קצבת כבוד בגין שירותיו.
יוליוס פון ארן נפטר בשנת 1944.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Percy E. Schramm, Ascan W. Lutteroth: Verzeichnis gedruckter Quellen zur Geschichte Hamburgischer Familien. Herausgegeben von der Zentralstelle für Niedersächsische Familiengeschichte E.V. Sitz Hamburg 1921, S. 25
- ^ Carsten Meyer-Tönnesmann: Der Hamburgische Künstlerclub von 1897. Christians-Verlag, Hamburg 1985