יומן שנת המגפה

יומן שנת המגפה
A Journal of the Plague Year: Being Observations or Memorials, Of the most Remarkable Occurrences, As well Publick as Private, which happened in London During the last Great Visitation In 1665
מידע כללי
מאת דניאל דפו
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן היסטורי
נושא מגפת הדבר בלונדון, 1665
מקום התרחשות לונדון, אנגליה
הוצאה
תאריך הוצאה מרס 1722
הוצאה בעברית
תאריך 2002
תרגום יותם ראובני

יומן שנת המגפה הוא ספר מאת דניאל דפו, שהתפרסם לראשונה במרץ 1722. זהו סיפור על חוויותיו של אדם אחד בשנת 1665, שבמהלכה פגעה מגפת דבר הבלוטות בעיר לונדון במה שנודע כמגפה הגדולה של לונדון. הספר מסופר באופן כרונולוגי, אם כי ללא מקטעים או כותרות פרקים, ועם מאמרים מוסגרים וחזרות תכופות.[1]

הספר הוצג כעדות ראייה לאירועי אותה תקופה אך נכתב שנים אחריה. דפו היה רק בן חמש בשנת 1665 כשהמגפה הגדולה התרחשה, והספר עצמו ראה אור בראשי התיבות .H.F והוא מבוסס כנראה על יומניו של דודו של דפו, הנרי פו, שכמו .H.F היה יצרן אוכפים שהתגורר ברובע וייטצ'אפל במזרח לונדון. ניכר כי המחבר מתאמץ ליצור מצג אמין וקרוב למציאות ככל שביכלתו, למשל על ידי זיהוי שכונות ספציפיות, רחובות ואפילו בתים שבהם התרחשו האירועים המסופרים. בנוסף, הוא מספק טבלאות עם נתוני הנפגעים ודן באמינותם של דיווחים ואנקדוטות שונות ששמע או קרא.

הספר מושווה לעיתים קרובות לדיווחים עובדתיים בני התקופה על אודות המגפה ביומנו של סמיואל פיפס. דיווחו של דפו, שכולל מחקר רב, הוא שיטתי ומפורט יותר מדיווחו של פיפס, המסופר בגוף ראשון.

שיוך החיבור לסוגה מסוימת שנוי במחלוקת.[2] תחילה הוצג ונקרא כספר עיון,[3] אך בשנות ה-80 של המאה ה-18 התקבע מעמדו כיצירה בדיונית. הוויכוח נמשך האם ניתן לראות בדפו את מחבר היצירה ולא רק את העורך שלה.[4] אדוארד וודלייק בריילי כתב בשנת 1835 כי היומן "באופן נחרץ, אינו בדיוני, אינו מבוסס על בדיון ... עוול גדול נעשה לזכרו של [דפו] כשמייצגים אותו כך." בריילי השווה את דיווחו של דפו עם דיווחים אמינים כגון Loimologia מאת ד"ר נתנאל הודג'ס (1672), יומנו של סמיואל פיפס וקולו האיום של אלוהים בעיר על ידי מגפה ואש מאת תומאס וינסנט (1667), ועם מקורות ראשוניים.[5] גם ווטסון ניקולסון - שכתב בשנת 1919 - טען כי "אין הצהרה אחת ביומן הנוגעת להיסטוריה של המגפה הגדולה בלונדון שלא אומתה", וכך היצירה יכולה להיחשב כ"היסטוריה אותנטית". לדברי ניקולסון, זהו "תיעוד נאמן של עובדות היסטוריות... [ו]לכך נועד על ידי מחברו."[6] לפחות מבקר ספרות מודרני אחד, פרנק בסטיאן, הסכים כי "הפרט שהומצא הוא ... קטן וחסר חשיבות" וכי היומן "קרוב יותר לתפיסתנו את ההיסטוריה מאשר לזה של הבדיון", וכי "כל ספק הנוגע לתיוג היצירה "בדיה" או "היסטוריה" נובע מהעמימות הטמונה במילים אלה."[7]

מבקרי ספרות אחרים טענו כי יש להתייחס ליצירה כיצירת סיפורת דמיונית, ולכן ניתן לתאר אותה בצדק כ"רומן היסטורי".[8] כך טען אוורט צימרמן, שכתב כי "עוצמת ההתמקדות במספר היא שעושה את יומן שנת המגפה לדומה יותר לרומן מאשר... להיסטוריה." השימוש של דפו במספר .H.F, והצגתו הראשונית את היומן כזכרונות של עד ראייה למגפה, הם הנקודות העיקריות עבור מבקרים הרואים בחיבור "רומנסה" - "יצירה מהסוג המוזר של יצירות המרחף בין רומנסה להיסטוריה" כפי שתיאר וולטר סקוט - ולא תיאור היסטורי.[9] וולטר ג'ורג' בל, היסטוריון של המגפה, ציין כי אין להחשיב את דפו כהיסטוריון מכיוון שהוא משתמש במקורותיו ללא ביקורת.[10]

  • בשנת 1945, תוכנית הרדיו "המעגל המוזר" עיבדה את הרומן לדרמה מרוכזת של 30 דקות.
  • הסרט המקסיקני El año de la peste (שנת המגפה) משנת 1979, בבימויו של הבמאי המקסיקני פליפה קזאלס מתוך תסריט שכתב גבריאל גארסיה מארקס, התבסס על יומן שנת המגפה.
  • בשנת 1999 סרט הסטופ מושן הקצר Periwig Maker שהיה מועמד לאוסקר, התבסס על יומן שנת המגפה. [11]
  • BBC Radio 4 עיבד את הרומן לדרמה של 60 דקות בשנת 2016. [12]
  • הספר תורגם לעברית בשנת 2002: יומן שנת המגפה, תרגם יותם ראובני, הוצאת נמרוד, 2002.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Ford-Smith A. "Book Review: A Journal of the Plague Year." Med Hist. 2012;56(1):98-99. doi:10.1017/S0025727300000338
  2. ^ Brown, Homer. “The Institution of the English Novel: Defoe's Contribution.” NOVEL: A Forum on Fiction, vol. 29, no. 3, 1996, pp. 299–318. JSTOR, www.jstor.org/stable/1345591. Accessed 19 July 2021.
  3. ^ F. Bastian, "Defoe's Journal of the Plague Year Reconsidered," The Review of English Studies, Volume XVI, Issue 62, January 1965, Pages 151–173, https://doi.org/10.1093/res/XVI.62.151
  4. ^ Bastian, "Defoe's Journal of the Plague Year Reconsidered."
  5. ^ Mayer, Robert. “The Reception of a Journal of the Plague Year and the Nexus of Fiction and History in the Novel.” ELH 57.3 (1990), pp. 529–555. JSTOR, www.jstor.org/stable/2873233. Accessed 19 July 2021.
  6. ^ Zimmerman, E. (1972). "H.F.'s Meditations: A Journal of the Plague Year." PMLA/Publications of the Modern Language Association of America, 87(3), 417-423. doi:10.2307/460900
  7. ^ Bastian, "Defoe's Journal of the Plague Year Reconsidered."
  8. ^ Bastian, "Defoe's Journal of the Plague Year Reconsidered."
  9. ^ Mayer, “The Reception of a Journal of the Plague Year".
  10. ^ Mayer, “The Reception of a Journal of the Plague Year".
  11. ^ Lichtenstein, Jesse "Bringing Out the Dead" The New Republic
  12. ^ "A Journal of the Plague Year" BBC Radio 4 website