לידה |
28 במאי 1924 מינכן, רפובליקת ויימאר |
---|---|
פטירה |
24 ביוני 1981 (בגיל 57) לונדון, הממלכה המאוחדת |
מוקד פעילות | גרמניה |
מקום לימודים | בית החינוך ע"ש א"ד גורדון |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
שפה מועדפת | גרמנית |
כלי נגינה | קלרינט |
יונה אטלינגר (28 במאי 1924 – 24 ביוני 1981) היה קלרניתן שפעל ולימד בישראל, צרפת ובריטניה. אטלינגר נחשב לנגן קלרינט קלאסי בולט בדורו, והוא מאמני הביצוע החשובים שיצאו מישראל. אישיותו המוזיקלית, נגינתו והצליל הייחודי שפיתח, עשיר בהבעה אך חסכני בוויברטו, השפיעו רבות על אמנות נגינת הקלרינט בישראל ובאירופה במחצית השנייה של המאה העשרים. עם תלמידיו של אטלינגר נמנו עשרות קלריניתנים, סולנים ונגני תזמורת מארצות רבות.
אטלינגר נולד ב-1924 במינכן שבגרמניה, וב-1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל עם משפחתו. המשפחה השתקעה בתל אביב ואטלינגר למד בבית הספר ע"ש א"ד גורדון - בו גם הועסק מאוחר יותר כמורה למוזיקה. בילדותו ניגן בפסנתר ובנערותו עבר לנגן בקלרינט. מורהו הבולט היה הקלרניתן צבי ציפין. את המשך הכשרתו עבר אטלינגר בארצות הברית ובצרפת, שם למד אצל הקלרינטן לואי קהוזאק. מורהו לקומפוזיציה היה המלחין פאול בן-חיים.
מ-1947 ועד 1964 שימש כנגן ראשון בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, שעימה הופיע פעמים רבות כסולן תחת שרביטם של מנצחים כזובין מהטה, סרג'יו צ'ליבידאקה, פול פאריי ואחרים. בישראל נטל אטלינגר חלק בהקמתם של כמה מההרכבים הקאמריים המובילים, וביניהם רביעיית תל אביב, איתה הופיע והקליט עד מותו. עם רביעיית תל אביב ועם הפסנתרנית פנינה זלצמן, הופיע אטלינגר בפסטיבלי המוזיקה ובמרכזי התרבות המובילים בארצות הברית, דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה והמזרח הרחוק. הוא גם הופיע כמנצח עם התזמורת הקאמרית הישראלית והתזמורת הסימפונית ירושלים. כמה מהמלחינים הישראלים הבולטים בתקופתו חיברו עבורו במיוחד יצירות, ביניהם המלחינים צבי אבני, בן-ציון אורגד, יוסף טל, ומרדכי סתר.
ב-1964 עבר אטלינגר לפריז, שם לימד קלרינט ולמד קומפוזיציה וניצוח אצל המלחינה והמנצחת נדיה בולאנז'ה. ב-1966 הצטרף לבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון, שם שימש כמנצח התזמורת הסימפונית של בית הספר, וכפרופסור לקלרינט ומוזיקה קאמרית.
יונה אטלינגר נפטר בלונדון במפתיע ב-1981, ממחלת לב, בגיל 57.
בחייו הופיעו תקליטים של אטלינגר בחברות RCA, Decca ו-'הרמוניה מונדי'. בנוסף הוקלטו קונצרטים רבים של אטלינגר על ידי קול ישראל. מהקלטותיו של אטלינגר ידועה במיוחד ההקלטה של חמישית הקלרינט של ברהמס עם רביעיית תל אביב, שהופיעה בשנות ה-60 בתקליט של חברת Decca, ונחשבת על ידי מבקרים לאחד משיאי הביצוע בהקלטות היצירה.[1] ההקלטה יצאה מחדש בשנות ה-80 על תקליטור בתפוצה מוגבלת של חברת סוני, יחד עם חמישית הקלרינט של מוצרט, גם היא בביצוע עם רביעית תל אביב.
בנוסף לקריירה כסולן, נגן תזמורת, מנצח ומורה, הוסיף אטלינגר לספרות הקלרינט לא מעט עיבודים חשובים מיצירות הבארוק והקלאסיקה המוקדמת:
עיבודים נוספים של אטלינגר לקונצ'רטי מאת פרגולזי, הנדל ווראצ'יני מבוצעים על ידי ממשיכיו הרבים של אטלינגר בישראל ובחו"ל, ואולם לא הופיעו בדפוס עד היום.
אשף של הכלי ואמן יוצא מגדר הרגיל.
— NRC Handelsblad, אמסטרדם
אחד מהאמנים הרציניים והמסורים בעולם הקלרינט של היום.
— The Clarinet, ארצות הברית
הצליל מלא ההבעה שלו יוצא דופן ברגיסטר הנמוך, ויש לו עושר של קרן יער ברגיסטר האמצעי. סולן נדיר בעוצמתו, שנגינתו נשארת תמיד גמישה, לעולם לא חורגת או בלתי-נעימה בעוצמות הגבוהות, ושומרת על מלוא הגוון שלה גם בפיאניסימו החלש ביותר.
— Süddeutsche Zeitung, מינכן
רכות כובשת וברק של צליל.
— Svenska Dagbladet, סטוקהולם
רק לעיתים רחוקות נשמע ביצוע כה אלגנטי של חמישית הקלרינט של מוצרט. מנעד הגוונים והפיסוק המושלם של אטלינגר הוא נדיר.
— Toronto Star, קנדה
רומנטי וכובש לחלוטין – ברהמס כפי שניתן לחלום עליו.
— Times of India, בומבי