יוסי אבני-לוי
 | |
| לידה |
25 במאי 1962 (בן 62) רעננה, ישראל |
|---|---|
| שם לידה | יוסי לוי |
| מדינה |
ישראל  |
| לאום | יהודי |
| עיסוק | סופר, דיפלומט |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תחום כתיבה | ספרות למבוגרים |
| סוגה | רומן, ספרות בלשית |
| נושאי כתיבה | הומוסקסואליות, השואה |
| יצירות בולטות |
דודה פרהומה לא הייתה זונה איש ללא צל שלושה ימים בקיץ |
| תקופת הפעילות | מ-1995 |
| פרסים והוקרה | פרס ספיר לספרות 2025 |
|
www | |
  | |
יוסי אבני-לוי (נולד ב-25 במאי 1962) הוא סופר ודיפלומט ישראלי, אשר כיהן כשגריר ישראל בסרביה ובליטא. חתן פרס ספיר לשנת 2024 על ספרו "שלושה ימים בקיץ".[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבני-לוי נולד ברעננה להורים שעלו מאפגניסטן ומאיראן. שירת בצה"ל כקצין מודיעין, וסיים תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובערבית באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר במשפטים. כיהן כדיפלומט בגרמניה, בסרביה, במונטנגרו ובפולין, בשנים 2008–2011 שימש כדובר משרד החוץ, וב-10 באוקטובר 2010 מונה לשגריר ישראל בסרביה ובמונטנגרו וכיהן בתפקיד זה עד קיץ 2016.
בתקופת כהונתו כשגריר בבלגרד נודע ביחסיו החיוביים עם צמרת הממשל הסרבי, ובפרט עם ראש הממשלה אלכסנדר ווצ'יץ'. ביום עזיבתו את התפקיד הגיעו ראש הממשלה ושר הפנים לנמל התעופה כדי להיפרד ממנו. אבני-לוי היה אחד השושבינים העיקריים לחקיקת החוק הסרבי להשבת רכוש יהודי ללא יורשים (2015), המשמש דוגמה למדינות אחרות באירופה. הוא זכה במספר אותות הוקרה על כהונתו כשגריר, ונבחר על ידי אמצעי התקשורת כאחד האנשים המשפיעים ביותר בבלגרד. היה השגריר הראשון של ישראל בבלגרד שביקר בקוסובו ונפגש עם צמרת הממשל הקוסוברי, לרבות עם ראש הממשלה האשים ת'אצ'י והנשיאה אטיפטה יאהיאגה.
ב-2020 מונה לשגריר ישראל בליטא,[2] והוא כיהן בתפקיד עד 2022 כשהוחלף על ידי הדס ויטנברג זילברשטיין.[3]
קריירה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד מספריו עובד לסרט. קובץ הסיפורים "גן העצים המתים" (1995) נחשב פורץ דרך במועד פרסומו. הרומן "דודה פרהומה לא הייתה זונה" נחשב אחד מספריו הבולטים, לצד "איש ללא צל" והרומן "רוכלי האהבות".
זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ח.[4] ספריו תורגמו לגרמנית, לפולנית, לסרבית, לאלבנית וליוונית. הוא פרסם מספר רשימות ביקורת בעיתונות (הארץ, ידיעות אחרונות), בהן החל להזדהות לראשונה בשמו האמיתי (לוי) לצד שמו הספרותי. הוא זכה במספר תחרויות ספרותיות (בעיתון "הארץ", בעיתון "מעריב-את" ועוד).
ספרו "שלושה ימים בקיץ" זכה בפרס ברנר בשנת 2024.[5] בינואר 2025 הוכרז אבני לוי כזוכה בפרס ספיר לספרות לשנת 2024 על ספרו זה. הוא יקבל מענק של 180 אלף ש"ח וספרו יתורגם לערבית ולשפה נוספת לפי בחירתו.[1]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבני הוא הומוסקסואל,[6] ולו ולבן זוגו בן ובת שנולדו בהליך פונדקאות.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גן העצים המתים (1995), ספרו הראשון, הספר, שעורר עניין רב, עוסק בחוויית היציאה מהארון והמשיכה המגנטית לגרמניה – שני אלמנטים שיוסיפו לאפיין את כתיבתו. הספר נחשב ציון דרך בתולדות הספרות הישראלית הלהט"בית. לצד שבחים ספרותיים, עוררה התנגדותו של אבני-לוי להיחשף פומבית ביקורת נוקבת מצד פעילים בקהילה הלהט"בית בישראל.[דרוש מקור]
- כנגד ארבעה בנים (זמורה ביתן, 1998), ספרו השני, כולל ארבע נובלות.
- דודה פרהומה לא הייתה זונה (עם עובד, 2002), ספרו השלישי, הוא הרומן המלא הראשון של אבני.
- איש ללא צל (זמורה ביתן, 2007) עוסק בדיפלומט ישראלי המסתבך בפרשיית ריגול. ספר זה זכה במענק פיתוח לצורך עיבוד לקולנוע.[7]
- שירת החטאים (כנרת זמורה ביתן, 2010)
- רוכלי האהבות (2016, הוצאת זמורה-ביתן)
- הסתיו של מיכאלה (2020, הוצאת כנרת זמורה-ביתן)
- שלושה ימים בקיץ (2023, הוצאת כנרת זמורה-ביתן). הספר זיכה את המחבר בפרס ברנר לשנת 2024 ובפרס ספיר לשנת 2024.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת הפרסומים של יוסי אבני-לוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יוסי אבני-לוי, דף שער בספרייה הלאומית
- יוסי אבני-לוי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- יוסי אבני-לוי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- קטע מהספר "איש ללא צל", באתר pridezine.com
- הספרים של יוסי אבני-לוי, באתר "סימניה"
- עמיחי שלו, מהחוץ פנימה, ריאיון עם יוסי אבני-לוי, באתר ynet, 24 בפברואר 2010
- בתיה שמעוני, 'החזון הגליציוני והיהודי החדש-ישן: גלות וריבונות ביצירתו של יוסי אבני-לוי', בתוך: עופר שיף (עורך), גלויות ישראליות, עיונים: סדרת 'נושא', 2015, הוצאת מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמ' 252–279
דורון חלוץ, רעידת האדמה הפרטית של הסופר והדיפלומט הבכיר יוסי אבני־לוי, שאיבד את בנו מיד אחרי לידתו בנפאל, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
טוריו באתר "הארץ":
- קפוצ'ינו ועוגת גבינה בכיכר שלושת הצלבים, באתר הארץ, 15 בינואר 2007
- סיפור: דודה אלז'בייטה באה לביקור, באתר הארץ, 5 ביוני 2018
- מיס הגטו, כלבלב פקינזי בשם קיקוש וילדים מתים, באתר הארץ, 10 באפריל 2018
- הומואים אוהבים בלונדיניות, באתר הארץ, 24 באפריל 2018
- על חדווה שאי אפשר לגדוע, באתר הארץ, 28 ביולי 2021
- יהלומים בבטן האדמה, באתר הארץ, 31 בינואר 2022
על כתביו:
- דורון קורן, גבר הולך לאיבוד, באתר ynet, 30 בספטמבר 2007
- יוסי וקסמן, שואה שלנו, באתר ynet, 21 במרץ 2010
- חנה הרציג, "שירת החטאים" מאת יוסי אבני-לוי, בין דליים של עצב, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- דן לחמן, איש ללא צל / יוסי אבני–לוי, באתר e-mago, 7 ביוני 2008
- אריק גלסנר, על "שירת החטאים", של יוסי אבני-לוי, הוצאת "זמורה ביתן", ביקורות ספרות - מעריב, 21 בפברואר 2010
- עמרי הרצוג, "רוכלי האהבות": אמא'לה, אני אבא, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 רועי אלמן, הזוכה בפרס ספיר לשנת 2024: יוסי אבני-לוי וספרו "שלושה ימים בקיץ", באתר ynet, 28 בינואר 2025
- ^ דריה מעוז, חמישים גוונים של שגריר, באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2020
- ^
ציוץ של משרץ החוץ ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 באפריל 2022
- ^ "הסופר יוסי אבני זכה בפרס רה"מ לספרות", GoGay, 12 בדצמבר 2007
- ^ גילי איזיקוביץ, יוסי אבני לוי: "סיקרן אותי לטעת רגשות, כמיהות, חטאים קטנים, גם ברוצחים", באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
- ^ עמיחי שלו, מהחוץ פנימה, ריאיון עם יוסי אבני-לוי, באתר ynet, 24 בפברואר 2010
- ^ מתן שירם, בקרוב בקולנוע: "אחוזת דג'אני", "על גג העולם" ו-"איש ללא צל", באתר גלובס, 4 בנובמבר 2009
