יוסי גינסברג

יוסי גינסברג
גינסברג בעת הרצאה, 2016
גינסברג בעת הרצאה, 2016
לידה 25 באפריל 1959 (בן 65)
בני ברק, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים ביירון ביי עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל ספרו שעובד בשנת 2017 לסרט בחזרה מטואיצ'י
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופר, איש עסקים, הרפתקן ופעיל הומניטרי ישראלי
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ghinsberg.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסי גינסברג (נולד ב-25 באפריל 1959) הוא הרפתקן, איש עסקים, סופר ופעיל הומניטרי ישראלי. גינסברג ידוע בעקבות טיול שערך בשנת 1981 באזור נהר טואיצ'י בבוליביה, במסגרתו נאלץ לשרוד בגפו כשלושה שבועות ביערות הגשם, לאחר שהרפסודה עליה שט בנהר התהפכה. בעקבות האירוע כתב ספר, שעובד ב-2017 לסרט הקולנוע "בחזרה מטואיצ'י", בכיכובו של דניאל רדקליף.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינסברג נולד בבני ברק להורים ניצולי השואה, כשהיה בן חמש עבר עם משפחתו לרמת גן. את שירותו הצבאי עשה בחיל הים במוצב בשארם א-שייח'.

גינסברג הושפע מספרי מסעות רבים אותם קרא וחלם לצאת לטיול ביערות הגשם של אמריקה הדרומית. הוא חסך לטיול בעבודות מזדמנות בהן עבד במספר מוקדים ברחבי העולם, ויצא לטיול בשנת 1981. הוא התחיל את הטיול באלסקה ומשם המשיך לטייל ברחבי ארצות הברית, בקריביים ואחר כך הגיע לדרום אמריקה[1].

התקרית בנהר הטואיצ'י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1981 פגש בקולומביה את מרקוס סטאם, מורה משווייץ, השניים הפכו לידידים והגיעו יחד ללה פאס, בירת בוליביה בקיץ 1982[2]. בלה פס פגש גינסברג את קארל רופקצ'ר, אוסטרי שטען שהוא גאולוג שמתכנן לחקור אזור מבודד ולא ממופה בלב יערות הגשם של בוליביה, מקום בו נמצא שבט אינדיאני מסתורי ומכרות זהב. גינסברג הצטרף לרופקצ'ר יחד עם ידידו סטאם ומטייל נוסף בשם קווין גייל, צלם אמריקאי[3].

מספר ימים לאחר שהארבעה טיילו באזור נהר הטואיצ'י, המזון שהם ארזו החל להיגמר והם אכלו בשר קופים. מרקוס, שסירב לאכול את בשר הקופים, הלך ונחלש והארבעה החלו לסגת לאחור.

לאחר זמן מה, העלה גייל רעיון לבנות רפסודה בה יוכלו הארבעה לשוט במורדות נהר הטואיצ'י לכפר מבודד בשם קוריפלאיה בו יש כביכול מכרה זהב ולאחר מכן יוכלו לחזור ללה פס. הארבעה בנו רפסודה בעזרת תושבי כפר סמוך. לקראת סוף הבנייה סיפר רופקצ'ר כי נהר הטואיצ'י הוא למעשה נהר מסוכן מאוד לשייט וכי הוא אינו יודע לשחות. בשל כך ובשל הכעס שהתגלה כלפיו בקרב חברי הקבוצה, החליטו הארבעה להיפרד: רופקצ'ר ומרקוס, שהיה חלש בעקבות הטיול החליטו שלא להמשיך ולחזור לכפר סמוך, ואילו גינסברג וגייל החליטו להמשיך לשוט במורד הטואיצ'י. הארבעה סיכמו כי ייפגשו לארוחת חג המולד בלה פס.

לאחר זמן מה, גינסברג וגייל איבדו שליטה על הרפסודה, שעלתה על סלע ענק בלב האשדות בנהר. גייל הצליח לשחות אל החוף ואילו גינסברג המשיך לצוף עם הזרם, במשך ארבעת הימים הראשונים לאחר שאבד ניסה לחפש את גייל, אך ללא הצלחה. לאחר חמישה ימים של הישרדות הצליחו אנשי הכפרים הסמוכים לחלץ את גייל, שפנה אל השגרירות הישראלית והאוסטרית בבוליביה במטרה לעזור לו למצוא את גינסברג. הסתבר שרופקצ'ר היה עבריין אוסטרי נמלט שהיה מבוקש על ידי האינטרפול ובעצם הוליך שולל אותו ואת חבריו[4].

במשך שלושת השבועות הבאים נותר גינסברג לבדו בלב יערות הגשם הלא ממופים של בוליביה ללא ציוד, והוא נאלץ לשרוד לבדו בטבע, כאשר באחד הימים כמעט נאכל חי על ידי להקה של נמלי אש. בשבוע השני עד לחילוצו גינסברג כמעט טבע בשיטפון. גינסברג סיפר מאוחר יותר כי במהלך שלושת השבועות היו לו הזיות לפיהן ישנה אישה שנמצאת לצידו והוא מטפל בה[4].

לאחר שלושה שבועות בהם היה נעדר ביער שמע גינסברג רעש של מנוע, הוא רץ אל הגדה של הטואיצ'י שם פגש את גייל, מספר תושבים אינדיאנים מקומיים ואת השוטר שפיקד על מבצע החילוץ שלו. את שלושת החודשים שלאחר החילוץ הוא בילה בבית חולים מקומי במטרה להחלים[3].

עקבותיהם של סטאם ורופקצ'ר אבדו ביערות הגשם ולא נמצא להם זכר.

חברו, קווין גייל, פגש בחורה ישראלית בלה פאס, הם התחתנו והוא התגייר למענה ונולדו להם שני בנים. הם עברו להתגורר בישראל במושב נווה אילן[3].

קווין גייל מספר שכאשר יצא מהיערות פנה לנציגות השווייצרית לדווח על חברו שנעדר, אך הם לא עשו דבר. לאחר מכן הוא פנה לנציגות ישראלית, שבסיוע עם יהודים במקום נרתמו לחפש ולהפעיל השפעה על השיטור המקומי שיבצע חיפוש. קווין נפעם מהעובדה שאנשים נרתמו לחפש אדם שלא הכירו והתעניין בעם היהודי, מה שהניע אותו להתגייר.

הספר והסרט על התקרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על חוויותיו כתב גינסברג את הספר בחזרה מטואיצ'י אשר יצא לאור ב-1985 והפך מייד לרב-מכר בישראל[5][1], ותורגם ל-15 שפות נוספות.

במשך השנים גינסברג קיבל מספר הצעות להפקת סרט על פי ספרו, אף אחת לא התממשה[6]. בשנת 2004 פנתה אליו המפיקה והבמאית דנה לוסטיג, תחילה סירב למכור את הזכויות לסרט, אך אחר כך שינה את דעתו. לבסוף, בשנת 2017, עובד הספר לסרט הוליוודי בשם "בחזרה מטואיצ'י" בכיכובו של דניאל רדקליף[7]. באותה שנה חזר גינסברג לטואיצ'י במסגרת סרטה הדוקומנטרי של נסלי ברדה, "החזרה לטואיצ'י", ששודר בקשת בערוץ 2[8].

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הטיול חזר גינסברג לישראל, התחתן וסיים תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. בעקבות הצלחת הספר הפך גינסברג למרצה מבוקש[9][10]. בשנת 1990 הופיע בפסטיבל תיאטרונטו הראשון בהצגת יחיד על פי ספרו[2][11].

בגיל 30 התגרש ועבר לארצות הברית. במהלך אחד הניסיונות להפקת סרט על פי ספרו, הגיע שוב לבוליביה, לאותו אזור בו כמעט קיפח את חייו עשר שנים קודם לכן. שם עזר להקים כפר אקולוגי תיירותי. אחר כך עבד בחברה שהקימה מרכזי גמילה מסמים ברחבי העולם, ביניהם במקסיקו, סין ואוסטרליה. גינסברג היה אחראי לניהול המרכז באוסטרליה, אך הוא נסגר בעקבות מותו של מטופל. גינסברג פנה שוב לעסוק בהרצאות בנושא הישרדות וכוח הרצון האנושי[10]. בשנת 2008 הוציא לאור את ספרו "חוקי הג'ונגל", ספר עזרה עצמית שיצא קודם באנגלית[12]. באותה שנה גם חזר לגור בישראל[10].

בשנת 2010 הקים את גלריית Collecteco, בה נמכרים חפצי אומנות שאסף מרחבי העולם[13].

בשנת 2015 היה גינסברג שותף להקמת חברת הזנק בעמק הסיליקון בשם Blinq.me.

בשנת 2016 הדריך טיול מיוחד לנהר הטואיצ'י בבוליביה, עבור החברה הגיאוגרפית, לכבוד 40 שנים להקמתה[14].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינסברג נשוי מ-2010 לבלינדה, אשתו השלישית, ואב לארבעה[10].

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסי גינסברג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מ. משב, לנגוע במוות ? למה?, מעריב, 13 בספטמבר 1985
  2. ^ 1 2 דורון ענבל, הגרינגו הישראלי כאינדיאנה ג'ונס, מעריב, 30 במרץ 1990
  3. ^ 1 2 3 לאה ענבל, המציל, כותרת ראשית, 27 בנובמבר 1985
  4. ^ 1 2 עמרי מילמן, יוסי גינסברג: "ככל שחולמים בתמימות גדולה כך מצליחים יותר", באתר כלכליסט, 18 ביולי 2018
  5. ^ רב מכר - ספרים, חדשות, 28 באוגוסט 1985
  6. ^ גיא שרמן, "בחזרה מטואיצ'י", גרסת המסך הגדול: "טיול בפארק לעומת המציאות", באתר ynet, 16 במרץ 2018
  7. ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, הישראלית מאחורי בחזרה מטואיצ'י': "נלחמתי להוציא את הסרט", באתר Xnet‏, 18 באפריל 2018
  8. ^ נסלי ברדה, ‏"שום דבר לא דומה לתחושה של ללכת לאיבוד בג'ונגל", באתר ‏מאקו‏, 8 ביוני 2017
  9. ^ תערוכות והרצאות, חדשות, 12 באוגוסט 1988
  10. ^ 1 2 3 4 חן שליטא, ‏גבר הולך לאיגוד, באתר גלובס, 4 בספטמבר 2008
  11. ^ באיצטלה של תיאטרון, מעריב, 30 במרץ 1990
  12. ^ מאיה לוין, הג'ונגל מת מצחוק, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2008
  13. ^ אייל טואג,שרית מנחם כרמי,תצלום:, מתכון להצלחה | יוסי גינסברג הבעלים של גלריית Collecteco, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2010
    ספיר פרץ, ‏קצת אחרת, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2010
  14. ^ גליה גוטמן, ‏בחזרה ל"בחזרה לטואיצ'י", באתר גלובס, 1 בספטמבר 2016