יוסל'ה קמצן קדוש
סיפורו של יוסל'ה קמצן קדוש (בגרסאות אחרות ישראל גוי קדוש) היא אגדה יהודית מפורסמת. לסיפור גרסאות רבות ושונות אולם המוטיב המרכזי – מצוות מתן בסתר של העשיר – נשמר בכולן. הסיפור זכה לפרסום רב גם בעקבות רבי שלמה קרליבך שסיפר אותו בהופעותיו בליווי נגינת גיטרה, ובהמשך בקלטת שיצאה כחלק מסיפוריו.
סיפור האגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי האגדה[דרוש מקור: היכן לראשונה הובא] בתחילת שנות ה'ת' בעיר קראקא שבפולין היה יהודי בשם יוסל'ה, עשיר אך קמצן, הוא סירב בתוקף לתמוך בעניים ובמטרות הקהילה. למרות בקשות חוזרות ונשנות מהרב כי יואיל לתרום לכל הפחות כאחד מכולם הוא סירב. הוא זכה לקיתונות של בוז מהקהילה בימי חייו וכינו אותו "יוסל'ה קמצן". כשהזדקן ועמד על ערש דווי, הודיעה לו החברה קדישא כי אם ברצונו להיקבר עליו לשלם סכום גבוה, אך הוא סירב גם לזה. לאחר מותו קברו אותו במקום מבוזה מחוץ לגדר. משחלף זמן הגיעו לרב (לפי גרסאות מסוימות היה זה התוספות יום טוב) נזקקים רבים שביקשו את עזרתו, וכשבירר הרב לפשר הכמות הגדולה של הנזקקים שהופיעו לפתע, התגלה לו כי יוסל'ה תמך בהם בסתר והתנה עמם לבל יספרו (לפי גרסאות אחרות הוא הביא להם כסף במעטפות ושקים של מזון בכל ערב שבת בלי שידעו שהוא זה שהביא). הרב נרעש והיצר על מקום קבורתו ובזיונו של יוסל'ה, והורה שיכתבו על מצבתו "פ"נ יוסל'ה קמצן קדוש" וביקש כי לאחר מותו יקברו אותו בסמוך לקברו של יוסל'ה.
גרסאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסופר מרדכי בן יחזקאל הביא בספר המעשיות שלו[1] את הסיפור בשינויים שונים כשהוא מסתמך בעיקר על פנקס הקהילה של קראקא שצוטט בספר "פאר וכבוד", מונקאטש תרע"א, וכשגיבור האגדה נקרא "ישראל גוי קדוש". בספר אחר הרב המוזכר הוא הרבי מבעלז ולא התוספות יום טוב. בגרסתו של ר' שלמה קרליבך לרב קראקא קוראים רבי קלמן. אכן ככל הידוע לא קבור ליד התוספות יום טוב בבית החיים היהודי בקראקא אף אחד בשם יוסל'ה קמצן קדוש[2] . החוקר הרב יהושע מונדשיין כתב כי ייתכן בהחלט והסיפור לא באמת התרחש[3].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור זכה לעיבודים רבים, גם כספרונים לילדים. הוא הומחז והוסרט בגרסאות שונות.
ב-2015, הפיקה איילת ריפס מחזמר על בסיס הסיפור. את המחזה כתב שי להב וביים אורי אומנותי, ומשחקים בו יעקב כהן, עודד מנשה, אסי צובל, אבישי שטרית וכן מתן צור מאנדרדוס[4].
בינואר 2021 הודיע הבמאי יהודה גרובייס כי הוא מתכנן חזרה לעולם הקולנוע (לאחר שפרש בשנת 2011) עם סרט על יוסל'ה קמצן קדוש.[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסל'ה קמצן קדוש, בתוך: נתן אופיר (אופנבכר), הרב שלמה קרליבך; חייו, משנתו והשפעתו, ידיעות-חמד-משכל, 2017, עמ' 274–277.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוסל'ה קמצן קדוש, בביצוע שלמה קרליבך, סרטון באתר יוטיוב- הרב יהושע מונדשיין "גלגולם של קמצנים קדושים". באתר שטורעם נט.
- דודו כהן, סיפור לשבת: סייג לתרומה שתיקה, באתר מאקו, 16 באפריל 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הוצאת דביר תל אביב, תשי"ז–תשי"ט במדור "מעולם האמת"
- ^ היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש? אתר הידברות.
- ^ הרב יהושע מונדשיין, גלגולם של קמצנים קדושים, באתר שטורעם נט.
- ^ קובי פינקלר, הצגה חדשה: "יוסל'ה קמצן קדוש", באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2015
- ^ יהודה גרובייס: "קרנות הקולנוע לא סופרות את החרדים", באתר ערוץ 7