לידה |
1510 ה'רע"א קרקוב, ממלכת פולין היגלונית ![]() |
---|---|
פטירה |
28 בינואר 1591 (בגיל 81 בערך) ב' בשבט ה'שנ"א קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי ![]() |
מדינה |
האיחוד הפולני-ליטאי ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 28 בינואר 1591 ![]() |
בני דורו | הרמ"א (גיסו) |
![]() ![]() |
רבי יוסף כ"ץ (~ה'רע"א, 1510 - ב' בשבט ה'שנ"א - 28 בינואר 1591) מחבר ספר שו"ת "שארית יוסף", היה ראש ישיבה, ואב בית דין בעיר קרקוב שבפולין, גיסו של הרמ"א.
משערים שנולד בשנת ה'רע"א, לאביו מרדכי גרשון הכהן, חתנו של רבי יצחק קלויבר מוורמייזא שכיהן כרב בפוזנן והיה גם סבו של המהרש"ל.
בשנת ש"א התמנה כדיין בבית הדין התחתון של קראקא. (בקראקא היו שלושה בתי דין: הראשון, שכונה גם התחתון, שפט בכל ימות החול בדיונים שהתנהלו על סכומים של עד כעשרה זהובים, בתחום סמכותו של השני היו סכומים של עשרה עד מאה זהובים, ובית הדין השלישי - העליון - שפט ממאה ומעלה, שלוש פעמים בשבוע.) לאחר זמן התקדם בתפקידו עד שהפך לאחד משלושת הדיינים הראשיים בבית הדין העליון, יחד עם הרמ"א, שהיה לימים גיסו, וזקן הדיינים רבי משה לנדאו. על בית דין זה כותב הרמ"א שהיה קטן שבכולם, ושגיסו היה נוטה להחמיר בדין[1].
במספר ספרים הוזכר שמו של רבי יוסף כץ בהקדמת התואר "אב"ד", וכך אמנם נחקק על מצבתו שהיה אב בית הדין של העיר. אך לטענת הרב חיים נתן דמביצר תואר זה שכונה בו הוא כינוי כבוד בלבד מאחר שלא היה תפקיד אב"ד כלל בקרקא ובשאר הערים הגדולות בפולין, וראש הישיבה שבעיר היווה את הדמות הראשית והמכריעה. בין היתר מסתמך דמביצר גם על פנקסי הקהילה המאזכרים את הרמ"א ורבי יוסף כץ בלא כל ציון שהיו אב"ד בעיר.[2]
כיהן גם כראש ישיבה בעירו (על פי מצבתו, בה כונה "ריש מתיבתא"[3]).
עמד בקשרי ידידות עם רבים מרבני דורו, בהם בני עירו המהרש"ל ורבי בנימין אהרן סלניק בעל ה"משאת בנימין" וכן המהר"ם פאדובה.
רבי יוסף כץ היה גיסו של הרמ"א וכך הם מתייחסים איש לרעהו[4]. על פי הגרסה המקובלת היה הרמ"א נשוי (בזיווג שני) לאחותו של רבי יוסף כץ.[5] אך יש הטוענים שהרמ"א נישא לקרענדיל, בתו של רבי משה עברליש שרבי יוסף כץ היה חתנו האחר.[6]
נפטר ביום ב' בשבט ה'שנ"א, שנת פטירת חברו רבי שלמה לביש (המהרש"ל השני).