יז'י פיצובסקי

יז'י פיצובסקי
Jerzy Ficowski
לידה 4 באוקטובר 1924
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 2006 (בגיל 81)
ורשה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הצבאי פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלזבייטה פיצובסקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה
  • צלב ההצטיינות המוזהב
  • צלב ארמייה קריובה עריכת הנתון בוויקינתונים
jerzyficowski.pl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קיברו של יז'י פיצובסקי בבית הקברות Powązki

יז'י פיצובסקי (בפולנית: Jerzy Tadeusz Ficowski;‏ 4 באוקטובר 1924, ורשה – 9 במאי 2006, שם) היה משורר פולני, סופר, מסאי, מתרגם וביוגרף. עסק רבות בתרגום שירת היהודים והרומה-סינטי בפולין, ובשימור זכר רצח העם שחוו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יז'י פיצובסקי היה תלמיד בעת הכיבוש הגרמני של פולין במלחמת העולם השנייה. הוא הצטרף לארגון המחתרת הלאומי, ארמייה קריובה (AK), ובמסגרת פעילותו שם כתב עלוני התנגדות ופרסומים מחתרתיים נוספים. הוא לחם במרד הפולני בוורשה ב-1944, נתפס בידי הגסטפו ונשלח כשבוי לגרמניה.

הוא היה עצור במחנה שבויים בגרמניה, וחזר לוורשה בתום המלחמה. הוא למד באוניברסיטת ורשה סוציולוגיה ופילוסופיה. כסטודנט צעיר גם החל לפרסם את ספרי שירתו הראשונים. מראשית דרכו גילה אהדה רבה למיעוטים שנשמדו בפולין, היהודים והצוענים.

בין השנים 1949 ל-1951, הוא חבר למשפחות צועניות, נדד עמהם במסעותיהם, למד את לשונם של הצוענים הפולנים, והתמחה באמונותיהם מנהגיהם ודרך חייהם. בין שאר פעולותיו למענם, הוא גם תרגם לפולנית שירם של משוררים ופזמונאים צוענים. חיבורו "צוענים על דרכי פולין", הוא סיכום שנות שהותו בחברתם. זוהי מונוגרפיה היסטורית ראשונה בסוגה בלשון הפולנית.

יצירתו הספרותית של יז'י פיצובסקי, נועזת ומבקשת לרדת לשרשי הדברים, לא נשאה חן בעיני השלטונות הקומוניסטיים, והוא נרדף במולדתו במשך שנים רבות. שירתו מקוננת על האדם, השבוי בסבך החברתי-פוליטי במאה העשרים. אך היא גם נשזרה ביסודות סוריאליסטיים דקים. ספריו לא יצאו לאור בהוצאות רשמיות, ועד לסוף שנות השבעים היה שותף למאבק בשלטון של נאמני מוסקבה.

יז'י פיצובסקי הקדיש הרבה מחייו ומיצירתו לתרבות יהודי פולין. הוא הסופר הפולני הראשון במעלה, באזכור שואת יהודי פולין, בתרגום מיצירתם, הן מיידיש והן מפולנית, ובשקידה על הבנת תרומתם לתרבות הפולנית. בין הקדשות ספריו המפורסמות מוכרת הקדשתו "לאחינו יהודי פולין, במלאת 40 שנה ללחימתם בגיטו ורשה", שנרשמה בראש תרגומו לפולנית, "השיר על העם היהודי שנהרג", מאת יצחק קצנלסון.[1]

יז'י פיצובסקי היה מתרגם ידוע, ותרגם מרומנית, מספרדית תרגומיו מיידיש נעשו לאחר תרגום פרוזאי מיידיש לפולנית. הוא היה בין מבשרי הכתיבה הספרותית המודרניסטית בפולין, וכתב ביוגרפיה חשובה על הסופר היהודי-פולני ברונו שולץ. הוא פרסם כעשרים כרכי שירה, כרך של סיפורים קצרים, ביוגרפיה, היסטוריה, ותרגומים.

"קריאת אפר-מקלה", (או: פיענוח אפר-המקלה; במקור: Odczytanie popiołów), ספר שיריו שתורגם לעברית, נחשב על ידי רבים ליצירה המרגשת ביותר על שריפת יהודי פולין בשואה, שנכתבה בידי משורר שאינו יהודי.

אך עיקר פרסומו בעולם, של יז'י פיצובסקי, בא לו מעבודותיו הספרותיות על הסופר היהודי-פולני ברונו שולץ. הוא היה בין הראשונים שהכירו בגדולתו, וכבר משנת 1942, כשהיה אך בן 18 שנים, החל פיצובסקי להפיץ ברבים את גדולתו הספרותית של שולץ. עם השנים הפך לביוגרף וידען ראשון במעלה של חייו ויצירתו של שולץ. גם בשנות השלטון הקומוניסטי הנוקשה, חרף כל המגבלות, הוא פרסם את עבודותיו על שולץ בכתבי עת ספרותיים, והביא חלקים גדולים מיצירתו לידיעת הקוראים.

ספרו הגדול של פיצובסקי על שולץ, מחוזות הכפירה הגדולה, יצא לאור בפולין לראשונה בשנת 1957, ומאז יצאו מהדורות נוספות, מורחבות, עד שנת 2002. יז'י פיצובסקי ביקר בישראל בשנת 1981, והיה אורחה של אגודת הסופרים.

הפרס על שם ק. צטניק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986, זכה יז'י פיצובסקי בפרס ק. צטניק, עם הופעת ספר שיריו "קריאת אפר-מקלה" בעברית, בתרגומו של שלום לינדנבאום. בין הדברים שאמר פיצובסקי, בטקס שהתקיים בבית הנשיא בירושלים, בפולנית: "וכשלבסוף, לאחר שנים, סיימתי את כתיבת שירי ה"קריאה באפר-המקלה", והם נדפסו לראשונה בלונדון, אנגליה, בשנת 1979, כתבתי לו אז, שחלומי הגדול ביותר הוא, כי שירים אלה יתורגמו אי-פעם לעברית וליידיש. כדי שבאופן זה יוכלו לדבר בלשון העם, אשר את בניו ובנותיו שנהרגו, הן באו לבכות..."

ספריו של יז'י פיצובסקי בעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספרים נמצאים גם ספריו של פיצובסקי במקורם הפולני, וכן תרגומים לאנגלית ולגרמנית. ספרי שירתו תורגמו גם ללשון יידיש.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יז'י פיצובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דאס ליד פונם אויסגעהרגעטן יידשן פאלק - המקור ביידיש מאת יצחק קצנלסון עם תרגום לפולנית והערות מאת יז'י פיצובסקי