היחסים בין המדינות הם יחסים היסטוריים שהחלו בימי הביניים כאשר חוקרים איטלקיים הגיעו לארכיפלג אינדונזי וביקרו במדינה לצורכי מחקר וגילוי[1].
היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין המדינות החלו מיד לאחר שאיטליה הכירה באינדונזיה, ב-29 בדצמבר 1949. במרץ 1952, נפתחה הקונסוליה האינדונזית ברומא בעוד שבאוקטובר 1952, נפתחה הקונסוליה האיטלקית בג'קרטה. בדצמבר 1953, הסכימו שתי הממשלות לעלות את הנציגויות לדרג השגרירות[1].
ב-1997, ביקר נשיא איטליה, רומנו פרודי, באינדונזיה. ב-2002, נשיא אינדונזיה, עבדורחאן וחיד, הגיע לביקור רשמי באיטליה. ב-2003, שרי החוץ של שתי המדינות חתמו על אמנה בדבר שיתוף פעולה דו צדדי. בחודש אפריל 2012, ביקר שר החוץ האיטלקי באינדונזיה[2].
המדינות מקיימות יחסים לבביים למרות חילוקי הדתות, שהרי איטליה מכילה כמות גדולה של תושבים קתולים בניגוד לאינדונזיה שהיא בעלת האוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם[3].
בשנת 2016, שווי הסחורה שיוצאה מאינדונזיה לאיטליה הגיעה לסך 1.89 מיליארד דולר אמריקאי והיא כללה שמן דקלים, גומי, קפה, בגדים, דג מעובד, טלפונים, טורבינות גז ועוד[4]. באותה שנה, שווי הסחורה שיוצאה מאיטליה לאינדונזיה הגיעה לסך 1.77 מיליארד דולר אמריקאי והיא כללה מכונות כביסה, רכבות, שסתומים ועוד[5].
בשנת 2015, שווי הסחורה שיוצאה מאינדונזיה לאיטליה הגיעה לסך 2.07 מיליארד דולר אמריקאי והיא כללה שמן דקלים, משאיות, קפה, פחם, בגדים, גומי ועוד[6]. באותה שנה, שווי הסחורה שיוצאה מאיטליה לאינדונזיה הגיעה לסך 1.21 מיליארד דולר אמריקאי והיא כללה טורבינות גז, שמנים, שסתומים, טלפונים, מזגנים, מכונות כביסה ועוד[7].