יחסי אינדונזיה–הוותיקן
| יחסי אינדונזיה – קריית הוותיקן | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | קריית הוותיקן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 0.49 |
| אוכלוסייה | |
| 284,611,571 | 499 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,371,171 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,818 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת |
יחסי אינדונזיה–הוותיקן מתנהלים כחלק מהדיאלוג הבין-דתי העולמי, זאת על רקע העובדה כי אינדונזיה היא המדינה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם. הנצרות הקתולית נחשבת לאחת משש הדתות שאושרו באינדונזיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסים בין שתי המדינות התקיימו מאז תקופת מג'פהיט. בין השנים 1318–1330 ביקר הנזיר הפרנציסקני מתיוס במספר מקומות באינדונזיה של ימינו: סומטרה, ג'אווה ובורנאו. הוא נשלח מטעם האפיפיור, וביומנו תיאר את הארמון המרשים של מלך ג'אווה ואת המלחמה נגד האימפריה של חאן בסין. מתיוס ביקר גם בבית המשפט של מג'פהיט בטרואולן.[1]
בתקופה השלטון הקולוניאליסטי של איי הודו המזרחיים ההולנדיים, היה בחלקים מסוימים באינדונזיה, לדוגמה פלורס, רוב קתולי. לעומתם, רוב המתיישבים האירופאים היו פרוטסטנטים; אך הדבר לא מנע התפשטות של הנצרות הקתולית באינדונזיה במהלך המאה ה-19.
בשנת 1947 ייסד הוותיקן משלחת באינדונזיה באישור ממשלת הולנד.[2] ב-16 במרץ 1950 הכיר הכס הקדוש בעצמאות המדינה ושלח נציג רשמי.
מאז עצמאות אינדונזיה נערכו שני ביקורים של האפיפיורים באינדונזיה; הראשון התקיים בדצמבר 1970 על ידי פאולוס השישי והשני על ידי יוחנן פאולוס השני באוקטובר 1989.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשתות פולחן וכוח מלכותיות במג'פהיט, באתר persee, 1996
- ^ Karel Steenbrink, Catholics in Independent Indonesia: 1945-2010, BRILL, 2015-03-27. (באנגלית)
- ^ קלייד הברמן, האפיפיור מבקר באינדונזיה על קרקע עדינה, באתר ניו יורק טיימס, 10 באוקטובר 1989
