יחסי ג'יבוטי–הודו | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
ג'יבוטי | הודו |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
23,200 | 3,287,263 |
אוכלוסייה | |
1,177,742 | 1,458,538,047 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
4,099 | 3,549,919 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
3,480 | 2,434 |
משטר | |
דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה פדרלית |
יחסי ג'יבוטי-הודו הם יחסי החוץ שבין רפובליקת ג'יבוטי לבין הרפובליקה של הודו. ג'יבוטי מחזיקה שגרירות בניו דלהי[1] וקונסוליה כללית במומבאי.[2] מאידך, הודו מחזיקה קונסוליה בג'יבוטי.[3]
המגעים ההיסטוריים והתרבותיים בין הודו לג'יבוטי התקיימו עוד בימי הביניים. הנמל של אודליס היווה את מרכז הסחר הימי, בו ימאים הודים סחרו בתבלינים, במשי ובשנהב. הסוחרים הג'יבוטים סחרו בבשמים ותבלינים הודיים. ג'יבוטים רבים גדלו על פי תרבות מזרח אפריקה, חצי האי ערב ותת-היבשת ההודית. לאחר ביקורו של נשיא ג'יבוטי בהודו ובעקבות הבצורת הקשה במדינה, במאי 2003, הודו העניקה לג'יבוטי סיוע הומניטרי בשווי מיליון דולר, שרובו כלל חיטה, אורז ותרופות.[4]
הקהילה ההודית המתגוררת בג'יבוטי מוערכת בכ-600 תושבים בלבד, בעוד שהקהילה ההודית העתיקה ביותר במדינה היא קהילת הסוחרים הגוג'ראטים.
ב-31 בינואר 1989, ממשלות ג'יבוטי והוד חתמו על הסכם בדבר שיתוף פעולה תרבותי. ג'יבוטי חתמה על מזכר הבנות יחד עם יועצי התקשורת של הודו ליישום הפרויקט הפאן-אפריקאי והטלרפואה. בנוסף, ב-19 במאי 2003, שתי המדינות חתמו על הסכם בדבר התעופה האזרחית והסכם לקידום ההשקעות וההגנה הדו-צדדית, הנחתם בניו דלהי.[4]
בשנת 2016, ייצאה הודו לג'יבוטי סחורה בשווי 271 מיליון דולר אמריקאי. נתחים גדולים מהסחורה הם סוכר גולמי, אורז, שוקולד, מוצרים אפויים, ריבה, מוצרי ברזל, נעלי גומי, נעלי עור, מוצרי טקסטיל, מכסי פלסטיק, תרופות, נפט מזוקק, מכוניות, מזגנים, משאבות אוויר, טלפונים, חוטים מבודדים, נייר לא מצופה, חברות, אופנועים, חלקי רכב, ערכות ייצור חשמליות, קרמיקה ובקבוקי זכוכית.[5] לעומתה, ג'יבוטי ייצאה להודו סחורה בשווי 2.29 מיליון דולר אמריקאי. נתחים גדולים מהסחורה הם זרעי שמנים, סויה, פלפל, קטניות יבשות, מכונות כביסה, בטריות חשמליות, עור סוס ובקר, אבנים ירקות ומוצרי ברזל.[6]