יחסי החוץ של חמאס
חמאס שמחזיקה בשלטון ברצועת עזה מאז 2007 נכון לשנת 2024, מנהלת יחסי חוץ עם מדינות שונות ברחבי העולם. נכון לשנת 2023, עומד בראש משרד היחסים הבינלאומיים של הארגון מוסא אבו מרזוק.[1]
אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצרים, תחת הנהגתו של מוחמד מורסי ששלט בשנים 2011 עד 2013, תמכה בחמאס.[2]
מאז עלייתו לשלטון של הגנרל עבד עבד אל-פתאח א-סיסי במצרים ב-2014, היחסים בין מצרים לחמאס היו מורכבים ומתוחים. בתחילה, מצרים תחת א-סיסי נקטה מדיניות של עוינות כלפי חמאס, שכללה השמדת מאות מנהרות הברחה והידוק המצור על רצועת עזה. א-סיסי ראה בחמאס שלוחה של האחים המוסלמים, אויב פוליטי פנימי, והאשים את הארגון במעורבות בטרור נגד מצרים.[3]
עם השנים, המדיניות השתנתה והפכה למאוזנת יותר, כאשר מצרים החלה לשמש כמתווך מרכזי בסכסוך בין ישראל לחמאס. מצרים ניהלה מגעים עם חמאס כדי לשמור על יציבות האזור ולמנוע התדרדרות במצב הביטחוני.[3]
ב-5 בדצמבר 2023, חמאס שלח משלחת רשמית לדרום אפריקה לרגל יום השנה ה-10 למותו של נלסון מנדלה. המשלחת הצטרפה לשרת הקונגרס הלאומי האפריקאי, לינדיווה זולו, בטקס הנחת זרים לכבוד מנדלה.[4]
תחת שלטונו של הנשיא עומר אל-באשיר, סודאן הייתה תומכת מרכזית של חמאס וסיפקה לארגון רקטות. בתקופה זו, סודאן שיחקה תפקיד חשוב בהעברת אמצעי לחימה ואספקת תמיכה לוגיסטית לחמאס, מה שהגביר את יכולותיו הצבאיות של הארגון. התמיכה כללה גם מעבר של נשק דרך שטח סודאן לכיוון רצועת עזה.[5]
אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית הכירה בחמאס כארגון טרור מאז 1997, מה שהוביל למדיניות של סנקציות כלכליות וחסימת נכסים של בכירי חמאס והארגון עצמו. לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, ארצות הברית הגיבה במהלכים משפטיים וכלכליים נוקשים יותר נגד חמאס ותומכיו. לדוגמה, משרד האוצר האמריקאי הכריז על סנקציות נוספות נגד בכירים בחמאס ומנגנוני המימון שלהם, בתיאום עם בריטניה, במטרה למנוע את השימוש במערכת הפיננסית הבינלאומית על ידי הארגון.[6][7]
על פי החשד, קובה מספקת תמיכה מודיעינית לחמאס.[8][9][10]
היחסים בין ונצואלה לחמאס התחזקו תחת הנהגתם של הוגו צ'אבס וניקולאס מדורו, בעיקר בשל התנגדותם המשותפת לארצות הברית. שיתוף הפעולה כלל תמיכה פוליטית ופומבית מצד ונצואלה בחמאס ובענייניהם של הפלסטינים, וכן הבעת סולידריות עם מאבקיהם.
הוגו צ'אבס, שהיה נשיא ונצואלה משנת 1999 ועד מותו בשנת 2013, היה ידוע בביקורתו החריפה נגד ארצות הברית ובקשריו ההדוקים עם מדינות וארגונים שהתנגדו למדיניות האמריקאית. ניקולס מדורו, שירש את צ'אבס בתפקיד הנשיא, המשיך במדיניות זו והביע תמיכה ברורה בחמאס ובמאבק הפלסטיני, תוך שימור היחסים החמים בין ונצואלה לארגון.[11][12]
אסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסי החוץ בין חמאס לסין מתאפיינים בקשרים מדיניים ודיונים על יציבות אזורית. סין פועלת כמתווכת בעימותים בין חמאס לגורמים פלסטיניים אחרים, ומקיימת פגישות עם נציגי חמאס בהקשר זה. לדוגמה, ביולי 2024 התקיימו בבייג'ינג שיחות פיוס בין חמאס לפתח,[13] בהן השתתפו נציגי 14 סיעות פלסטיניות, שהסתיימו בהסכם לאיחוד לאומי ולשיתוף פעולה בעתיד בעזה לאחר סיום הלחימה.[14][15]
בנוסף, סין הביעה תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ובזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. מפגשים דיפלומטיים שנערכו בין נציגי סין לחמאס הראו שסין מכירה בחמאס כחלק בלתי נפרד מהמאבק הפלסטיני, ואף הייתה ביקורתית כלפי הפעולות הישראליות בעזה מאז תחילת הלחימה במלחמת חרבות ברזל.[14]
.jpg)
מאז עליית חמאס לשלטון בעזה ב-2007, רוסיה קיימה פגישות רבות עם בכירי חמאס וסיפקה להם תמיכה מדינית. אף על פי שהמתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 עוררה תגובות קשות בעולם, רוסיה המשיכה לשמור על קשריה עם הארגון.
לאחר המתקפה, רוסיה אירחה משלחת של חמאס במוסקבה. ב-26 באוקטובר 2023, נציגים של חמאס, כולל ראש היחסים הבינלאומיים מוסא אבו מרזוק, נפגשו עם סגן שר החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב. במהלך הפגישה הביעו נציגי חמאס את הערכתם לעמדותיו של פוטין ולמאמצי הדיפלומטיה הרוסית. הפגישה במוסקבה הייתה הראשונה של חמאס לאחר המתקפה, והדגישה את חשיבות הקשרים עם רוסיה עבור הארגון.[16][17]
הקשרים הצבאיים בין חמאס לרוסיה מתבטאים גם באספקת נשק וטכנולוגיה. לדוגמה, חמאס השתמשה בטילים נגד טנקים מדגם קורנט מתוצרת רוסיה בהתקפותיה על ישראל. ישנה הערכה כי חמאס מקבלת סיוע צבאי ישיר או דרך מדינות כמו איראן וסוריה, במסגרת השותפות האסטרטגית בין רוסיה לאיראן.[18][17]
איראן מספקת לחמאס תמיכה כלכלית, צבאית ולוגיסטית. התמיכה כוללת העברת כספים, אספקת נשק והכשרה צבאית. איראן נחשבת לאחת התומכות המרכזיות בחמאס, ותמיכתה התבטאה באופן ברור במתקפה של חמאס על ישראל באוקטובר 2023, שכללה תכנון מורכב והכשרה שנמשכה חודשים, בהובלת איראן וחזבאללה.[19]
הקשרים בין איראן לחמאס נמשכים מזה שנים רבות, כשאיראן מספקת תמיכה כספית משמעותית, שלפי אסמאעיל הנייה הגיעה לכ-70 מיליון דולר בשנה.[20] בנוסף לתמיכה הכספית, איראן מסייעת בפיתוח טכנולוגיות נשק, כולל טילים ורחפנים מתקדמים, ומשמשת כמקור לוגיסטי להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה.[19]
חמאס משתלב בציר ההתנגדות האזורי בהובלת איראן, הכולל גם את חזבאללה בלבנון וקבוצות אחרות כמו הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני והחות'ים בתימן. למרות ההבדלים האידאולוגיים בין איראן השיעית לחמאס הסוני, השותפות ביניהם מבוססת על ההתנגדות המשותפת לישראל ולארצות הברית[19][21]
יחסי החוץ בין חמאס לערב הסעודית עברו תמורות משמעותיות במהלך השנים, תחילה היחסים היו חיוביים בין הארגון הסוני לממלכה הסונית עם תמיכה מסוימת מצד סעודיה לחמאס. עם זאת לאחר מכן חלה הרעה במערכת היחסים בעקבות מעורבות חמאס בקונפליקטים האזוריים ותמיכתם של משמרות המהפכה בארגון.
באפריל 2023 אסמאעיל הנייה ביחד עם משלחת בכירה מהארגון הגיעו לערב הסעודית כדי להשתתף בחאג'.[22] במהלך הביקור, הנייה וחברי המשלחת נפגשו עם גורמים סעודיים בכירים על מנת לחזק את הקשרים עם ערב הסעודית ולהדגיש את התמיכה הפלסטינית, תוך ניצול האירוע הדתי המרכזי לשיחות פוליטיות ומדיניות.[23][24]
עם זאת, מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 השפיעה על המשא ומתן לנרמול היחסים בין סעודיה לישראל, אותו קידמו ארצות הברית וסעודיה במשך חודשים. בעקבות המתקפה, סעודיה הביעה תמיכה במאבק הפלסטיני והעלתה את נושא הכרה במדינה פלסטינית כדרישה לנרמול היחסים עם ישראל.[23][24]
יחסי החוץ של חמאס עם קטר הם משמעותיים ומבוססים על תמיכה כלכלית ופוליטית רחבה. קטר משמשת כמקום מושב למשרד הפוליטי של חמאס ומספקת לארגון תמיכה כספית ולוגיסטית. במהלך השנים, קטר סיפקה מימון לפרויקטים הומניטריים ברצועת עזה, כולל תשלום משכורות לפקידי ממשל, סיוע למשפחות נזקקות, ואספקת דלק. התמיכה הזו נעשית בידיעת ושיתוף פעולה עם ממשלות ארצות הברית וישראל.[25]
מאז 2012, קטר מארחת את ההנהגה המדינית של חמאס, כולל ראש הלשכה המדינית איסמאיל הנייה עד לחיסולו באיראן ואישים נוספים כגון ח'אלד משעל.
קטר משמשת כמתווכת מרכזית בסכסוכים בין חמאס לישראל. היא מארחת את ראשי חמאס לפגישות מדיניות ומספקת פלטפורמה לשיחות פיוס ולמשא ומתן על הפסקות אש[26][27]. היחסים בין קטר לחמאס התחזקו במיוחד לאחר שקטר הסכימה לארח את הנהגת חמאס בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, וכך אפשרה להם להימנע מתמיכה איראנית בלעדית.[26]
הקשר בין קטר לחמאס זוכה לביקורת בינלאומית. קטר מואשמת בסיוע לארגון הנחשב על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי כארגון טרור. למרות זאת, קטר ממשיכה בתמיכתה המדינית והפיננסית בחמאס כחלק ממדיניות החוץ שלה לקידום האינטרסים הפלסטיניים ולחיזוק מעמדה הבינלאומי.[27]
יחסי החוץ בין חמאס ללבנון הם חלק חשוב במערך האסטרטגי של הארגון, במיוחד בכל הנוגע לשיתוף פעולה עם חזבאללה. חמאס מחזיקה בתשתיות צבאיות בלבנון, הכוללות שני יחידות מבצעיות עיקריות: יחידת אל-שימאלי ויחידת חאלד עלי. יחידות אלו עוסקות בגיוס והכשרה של לוחמים, ייצור כלי נשק ופיתוח תוכניות התקפה נגד ישראל. המאמץ הצבאי של חמאס בלבנון נעשה בעזרת כוח קודס האיראני.[28][29]
בנוסף, חמאס מקיים תיאום צמוד עם חזבאללה, כאשר שתי הארגונים משתפים פעולה בלחימה נגד ישראל. לדוגמה, במהלך הלחימה האחרונה בעזה, חזבאללה הבהיר שהוא מוכן להתערב בלחימה אם ישראל תתקוף את עזה בצורה נרחבת.[28]
יחסי חמאס-לבנון כוללים גם היבטים מדיניים, כמו פגישות רשמיות בין נציגי חמאס לבין מנהיגים לבנוניים ואיראנים, שמטרתן לשפר את התיאום ולחזק את הציר השיעי באזור (אף על פי שחמאס משתייכים לאסלאם הסוני). עם זאת, שיתוף הפעולה בין חמאס לחזבאללה אינו חף מקשיים, שכן לפעמים חמאס פועל בלבנון מבלי ליידע את חזבאללה מראש, מה שעלול לגרום למתחים בין הארגונים.[28][29]
ב-2 בינואר 2024, חמאס ספג מכה קשה עם ההתנקשות בסאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של הארגון ואחד מהאדריכלים של מתקפת 7 באוקטובר 2023 על ישראל. אל-עארורי נהרג בתקיפה ישראלית במשרדו שבשכונת דחייה בדרום ביירות, אזור הידוע כמעוז של חזבאללה.
טורקיה מספקת תמיכה מדינית וחומרית לחמאס ומאפשרת למנהיגי הארגון לשהות במדינה ולהשתמש בה כבסיס לפעילותם. בכירים רבים של חמאס מתגוררים בטורקיה.
לאחר המתקפה של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, עלו דיווחים כי טורקיה ביקשה מחלק ממנהיגי חמאס לעזוב את המדינה, אם כי הממשלה הכחישה זאת רשמית. הדיווחים מצביעים על כך שמנהיגי חמאס אכן עזבו את טורקיה בעקבות הלחץ הבינלאומי והתגובות הקשות למתקפה, אך חלקם נשארו במדינה למטרות דיפלומטיות ושיחות.[30][31][32]
טורקיה ממשיכה לתמוך בחמאס בפומבי. לדוגמה, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הצהיר כי חמאס אינו ארגון טרור, אלא תנועת שחרור הנאבקת למען זכויות הפלסטינים. בנוסף, טורקיה מספקת תמיכה כספית לחמאס ומאפשרת להם לגייס כספים ולתכנן פעולות מבצעיות.[31] התמיכה של טורקיה בחמאס מביאה לביקורת בינלאומית רבה, במיוחד מצד ישראל וארצות הברית אך גם ראש ממשלת הולנד חרט וילדרס שקרא לסלק את טורקיה מנאט"ו בעקבות הקו המיליטנטי שלה כלפי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל והתמיכה בחמאס.[33]
יחסי החוץ של חמאס עם מלזיה מבוססים על תמיכה פוליטית ואידאולוגית רחבה בפלסטינים. מלזיה, תחת הנהגתו של ראש הממשלה אנואר איברהים, שמרה על קשרים עם חמאס והביעה תמיכה בפלסטינים, אף תחת לחץ חיצוני לגנות את חמאס. אנואר תיאר את המצב בעזה כ"בית כלא פתוח הגדול בעולם" ותומך בעמדת חמאס כמנהיג הלגיטימי של עזה.[34][35]
מלזיה מארחת נציגי חמאס ומאפשרת להם להשתתף באירועים פוליטיים במדינה. לדוגמה, חמאס הוזמן להשתתף בפסגת האסלאם במלזיה, מה שמעיד על החשיבות של הקשרים בין הצדדים.[36] בנוסף, מלזיה מנהלת קרן נאמנות הומניטרית למען העם הפלסטיני, המסייעת באספקת סיוע רפואי, מזון וצרכים בסיסיים בעזה.[37]
מלזיה גם שומרת על מדיניות של אי הכרה בישראל ומדגישה את הסולידריות עם הקהילה האסלאמית העולמית, כשהיא מבקרת את פעולות ישראל ותומכת בזכויות הפלסטינים (CNA). מדיניות זו כוללת גם ארגון שבוע סולידריות עם פלסטין בבתי ספר ומכללות ברחבי המדינה.[37]
סוריה הייתה תומכת נלהבת של חמאס עד 2011 עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. בינואר 2012, חמאס התייצב לצד המורדים הסורים נגד ממשלת בשאר אל-אסד. עם זאת, מאז 2022, היחסים שוקמו והתמיכה חודשה. מאז חזרתו של חמאס לציר ההתנגדות האזורי, הארגון שוב משתף פעולה עם סוריה וגורמים נוספים באזור המתנגדים למדיניות האמריקאית והישראלית.
התמיכה המחודשת כוללת שיתוף פעולה אסטרטגי ומדיני, כשהמטרה המשותפת היא עמידה נגד האינטרסים של ארצות הברית וישראל באזור. חמאס חידש את קשריו עם סוריה כחלק מהמאמץ הרחב יותר לחיזוק הציר האזורי של ההתנגדות, הכולל גם את איראן וחזבאללה.
כך, מאז 2022, חמאס שוב מהווה חלק בלתי נפרד מציר ההתנגדות האזורי,[38] ומערכת היחסים עם סוריה משמשת דוגמה לשיתוף הפעולה המחודש בין הגורמים השונים המתנגדים למדיניות המערבית במזרח התיכון.[39][40]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Israel says hostage swap with Hamas won't begin before Friday". www.aa.com.tr. ארכיון מ-2023-11-29. נבדק ב-2023-11-27.
- ^ Kingsley, Patrick (26 ביולי 2013). "Egyptian army questions Mohamed Morsi over alleged Hamas terror links". The Guardian. ארכיון מ-19 באוקטובר 2023. נבדק ב-18 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Ruth Eglash, Egypt’s delicate balancing act as a mediator in the Israel-Hamas war, Jewish Insider, 2024-05-24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "South Africa's support for the Palestinian cause has deep roots". The Economist. 11 בינואר 2024. נבדק ב-19 בינואר 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Abdelaziz, Khalid; Eltahir, Nafisa; Irish, John (23 בספטמבר 2021). "Sudan closes door on support for Hamas". Reuters. ארכיון מ-15 באוקטובר 2023. נבדק ב-18 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Designating Hamas Officials and Supporters, United States Department of State (באנגלית)
- ^ Understanding the U.S. Role in the Israel-Hamas War | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (באנגלית)
- ^ "Cuba's dictatorship has a serious problem with Jews". 25 באוקטובר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cuba and Iran Are Still State Sponsors of Terrorism". 22 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ https://www.miamiherald.com/opinion/op-ed/article282961503.html
- ^ "Venezuela ready to receive Hamas".
- ^ "Maduro ally linked to Hezbollah and Hamas charged with narco-terrorism in New York". ABC News.
- ^ אליאור לוי, הסכם פיוס בין חמאס לפתח: "נפעל למען דף חדש בהיסטוריה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2017
- ^ 1 2 Hamas reaches agreement with rival Fatah in China for unity, Voice of America, 2024-07-23 (באנגלית)
- ^ Hamas, Fatah and other Palestinian groups sign 'national unity' deal in China, Middle East Eye (באנגלית)
- ^ As Hamas Visits Its 'Closest Friend' Moscow, Questions Surround Russia's Knowledge Of, Involvement In October 7 Hamas Attack: A Review Of Russia-Hamas Ties and Strategic Relationship, MEMRI (באנגלית)
- ^ 1 2 Gianluca Pacchiani and Lazar Berman, Moscow hosts Hamas delegation and Iran’s deputy FM, prompting Israeli outrage
- ^ Essential questions about the Russia-Hamas link: The evidence and its implications, Middle East Institute (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Iran’s Support Against Israel Bolsters Hamas | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (באנגלית)
- ^ Iran Funded Hamas Missiles With $70 Million, Haniyeh Says, Iran International (באנגלית)
- ^ Iran’s regional strategy is raising the stakes of Hamas-Israel war
- ^ ToI Staff, Senior Hamas delegation seen in Saudi Arabia ahead of expected rapprochement talks
- ^ 1 2 Saudi Arabia-Hamas Relations: At a Turning Point?, www.inss.org.il
- ^ 1 2 Saudi Arabia juggles priorities amid Israel-Hamas war – DW – 02/16/2024, dw.com (באנגלית)
- ^ "Qatar, a US ally and Hamas base, hopes to maintain its balancing act" (באנגלית). 2023-10-17. נבדק ב-2024-08-03.
- ^ 1 2 What Is Hamas? | Council on Foreign Relations, www.cfr.org (באנגלית)
- ^ 1 2 "Qatar, a US ally and Hamas base, hopes to maintain its balancing act" (באנגלית). 2023-10-17. נבדק ב-2024-08-03.
- ^ 1 2 3 Hamas says it’s closely coordinating war’s next moves with Hezbollah in Lebanon, POLITICO, 2023-10-18 (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 Tal Beeri, Exposing Hamas’s Growing Front in Lebanon - Infrastructure and Activity, Alma Research and Education Center, 2021-10-11 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Gianluca Pacchiani Follow, Report: Hamas chiefs were asked to leave Turkey after October 7 attacks
- ^ 1 2 Jack Sullivan, Ankara Denies Asking Hamas Leaders to Leave Turkey, FDD, 2023-10-24 (באנגלית)
- ^ Turkey asked Hamas' leadership to leave the country, sources say, Middle East Eye (באנגלית)
- ^ איתמר אייכנר, טורקיה: סופו של נתניהו יהיה כמו היטלר. הימין בהולנד: "להעיף אותם מנאט"ו", באתר ynet, 29 ביולי 2024
- ^ Analysis: Malaysia’s pro-Palestinian stance and ties with Hamas — under the spotlight but not under pressure, CNA (באנגלית)
- ^ Limited, Bangkok Post Public Company. "Why Malaysia recognises Hamas and what it means for US ties". Bangkok Post (באנגלית). נבדק ב-2024-08-03.
- ^ How Malaysia is becoming Hamas' gateway to Asia - Al-Monitor: The Middle Eastʼs leading independent news source since 2012, www.al-monitor.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Why Malaysia defends Hamas and what it means for US ties
- ^ Hussein Abou Saleh (2 בנובמבר 2023). "Iran's 'axis of resistance': how Hamas and Tehran are attempting to galvanise their allies against Israel". The Conversation. נבדק ב-14 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dihasha, Najiya (2023-10-12). "قيادي في حماس للجزيرة نت: المقاومة من جنوب لبنان لمنع الاستفراد بغزة". Al Jazeera Arabic (בערבית). נבדק ב-6 בדצמבר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Rowell, Alex (2023-11-03). "Hamas Attacks on Israel From Lebanon Stoke Fears of a Repeat of History". New Lines Magazine (באנגלית). נבדק ב-2024-01-02.