יחסי סין–פקיסטן
| יחסי סין–פקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| סין | פקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,596,967.75 | 796,095 |
| אוכלוסייה | |
| 1,417,968,458 | 252,917,583 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,794,782 | 338,368 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,549 | 1,338 |
| משטר | |
| רפובליקה עממית | רפובליקה אסלאמית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי סין–פקיסטן הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה העממית של סין לבין פקיסטן, אשר כוננו בשנת 1951. מאז, שתי המדינות הקדישו תשומת לב רבה לקיום יחסי ידידות. שתי המדינות מחליפות בקביעות ביקורים רמי דרג בעת חתימת הסכמים שונים. סין מעניקה עזרה כלכלית, צבאית וטכנית לפקיסטן, ושתי המדינות רואות זו את זו כבעלות ברית אסטרטגיות. שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות החל בשנת 1966, ברית אסטרטגית נוצרה בשנת 1972, שיתוף הפעולה הכלכלי החל בשנת 1979. סין היא ספקית הנשק הגדולה ביותר לפקיסטן ושותפת הסחר השנייה בגודלה. סין סיפקה לפקיסטן סיוע בפיתוח תוכנית הגרעין האזרחית שלה. קיום יחסים קרובים עם סין הוא חלק מרכזי במדיניות החוץ של פקיסטן. סין תמכה בעמדה של פקיסטן בנוגע להתערבות של ברית המועצות במלחמת האזרחים באפגניסטן. סין רואה בפקיסטן מאזן אזורי לאינטרסים של נאט"ו וארצות הברית. סין תומכת בעמדתה של פקיסטן לגבי קשמיר, ואילו פקיסטן תומכת בעמדתה של סין לגבי שינג'יאנג, טיבט וטאיוואן. שיתוף הפעולה הצבאי התרחב עם השקת פרויקטים לייצור נשק משותף, מיצירת טילים מונחים לפריגטות לייצור משותף של מטוסי קרב. סין משקיעה בפיתוח תשתיות פקיסטניות, כולל נמל המים העמוקים בגוואדר. שתי המדינות חתמו על הסכם סחר חופשי. פקיסטן משמשת כגשר הראשי עבור סין בשיתוף עם מדינות מוסלמיות. פקיסטן מילאה גם תפקיד חשוב בגישור הפער בין סין למערב בכך שהקלה על ביקורו של ריצ'רד ניקסון בסין בשנת 1972. אורך הגבול בין המדינות הוא 523 ק"מ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפקיסטן יש יחסים ידידותיים וחזקים עם סין. הקשרים ארוכי השנים בין המדינות היו תמיד מועילים הדדית; אחדות הדעות והאינטרסים ההדדיים נותרו נקודת המגע המרכזית של היחסים הדו-צדדיים. לאחר סיום מלחמת הודו–סין בשנת 1962, פקיסטן סיפקה תמיכה לסין ברוב הסוגיות הפוליטיות, כמו שליטתה בטאיוואן, טיבט ובשינג'יאנג, ותמכה במדיניות סין בנושא זכויות אדם.
ההנהגה הסינית מכירה בהמשך התמיכה של פקיסטן בסוגיות מפתח. פקיסטן עזרה לסין ליצור קשרים רשמיים עם המערב, שהוחזרו לאחר ביקורו של ריצ'רד ניקסון בשנת 1972. פקיסטן משתפת פעולה עם סין בפרויקטים צבאיים וכלכליים גדולים, מכיוון שהיא רואה בסין משקל נגד למדיניות של הודו וארצות הברית. פקיסטן מסייעת לסין להרחיב את הקשרים הדיפלומטיים בין העולם המוסלמי. סין מספקת גם תמיכה עקבית לפקיסטן בפתרון סוגיות אזוריות. בשנת 2008, במהלך העימות בין פקיסטן להודו, סין אמרה שהיא תתמוך בפקיסטן אם תפרוץ מלחמה. סין מספקת ציוד לתוכנית הגרעין של פקיסטן ותומכת בה בפיתוח טכנולוגיה גרעינית.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 במאי 1951 כוננו יחסים דיפלומטיים בין פקיסטן לבין סין, זמן קצר לאחר שהרפובליקה של סין איבדה את אחיזתה ביבשת בשנת 1949. למרות שלילת האידאולוגיה הקומוניסטית, פקיסטן החלה ליצור קשרים הדוקים עם סין בתקווה ליצור משקל נגד להשפעה ההודית באזור. ראש הממשלה ההודי ג'ווהרלל נהרו גם קיווה לכונן יחסים קרובים עם הסינים. עם זאת, עם המתח ההולך וגובר בגבול שהביא למלחמה בין סין להודו בשנת 1962, סין ופקיסטן החלו לעבוד יחד. שנה לאחר סיום המלחמה בין סין להודו, פקיסטן מסרה את אזור עבר קארקוראם לסין, בתקווה לסיים את סכסוכי הגבול ושיפור היחסים הדיפלומטיים. מאז, ברית בלתי פורמלית בין המדינות, שהייתה בתחילה דחייה משותפת של הפוליטיקה ההודית, צמחה למערכת יחסים ארוכת שנים שהיטיבה עם שתי המדינות והשפיעה על התרחבותם של קשרים דיפלומטיים, כלכליים וצבאיים. סין החלה להעניק סיוע כלכלי ופוליטי נרחב לפקיסטן.
בשנות ה-70 היה הצבא הפקיסטני תלוי לחלוטין בסיוע ובחימוש אמריקני, שהוגבר במהלך התמיכה הסודית של ארצות הברית במיליציות האסלאמיות במהלך מלחמת ברית המועצות באפגניסטן. בשנות ה-90, לאחר נסיגת הכוחות הסובייטים מאפגניסטן וקריסת ברית המועצות, התרחקה ארצות הברית מפקיסטן והחלה לחזר אחר ביסוס קשרים חזקים יותר עם הודו הפוסט-סובייטית. בשנת 1990, תיקון פרסלר שהועבר על ידי הקונגרס האמריקני השעה את כל הסיוע הצבאי של ארצות הברית וכל סיוע כלכלי לפקיסטן, מחשש כי פקיסטן מנסה ליצור נשק גרעיני. בהתחשב בתמיכה שנתנה פקיסטן לאמריקנים במהלך המלחמה הסובייטית באפגניסטן, פקיסטנים רבים ראו בגידה בשלב זה וכי האמריקנים בחרו בהודו. בנוסף, העובדה שהאמריקאים תפסו באופן שלילי את תוכנית הגרעין הפקיסטנית, והגיבו באופן נייטרלי לתונית הגרעין של הודו אף היא השפיעה על היחסים בין המדינות. לאחר אירועים אלה בחרה פקיסטן בברית גאו-פוליטית עם סין, ומנהיגי פקיסטן הצהירו כי על ידי הסינים תתאזן ההשפעה האמריקנית באזור. בשנת 2001, עם פרוץ מלחמת אפגניסטן, הנהגת פקיסטן שוב הגיעה למסקנה שעדיף חברות עם סין מאשר עם ארצות הברית. לאחר הפיגועים ב-11 בספטמבר 2001 קיבלה פקיסטן תמיכה כלכלית וצבאית נרחבת מצד הסינים. לפיכך, סין מקווה לחזק את פקיסטן כלכלית וצבאית כמשקל נגד להשפעה אמריקאית והודית באזור.
יחסי צבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיתוף פעולה צבאי חזק הוקם בין המדינות. ברית צבאית זו מבקשת להתמודד עם ההשפעה ההודית והאמריקאית באזור, וכבר בעבר הופנתה נגד מדיניות ברית המועצות. מאז 1962, סין הייתה מקור קבוע לאספקת ציוד צבאי לצבא הפקיסטני, והיא העניקה סיוע בבניית מפעלים צבאיים, וסיפקה סיוע טכנולוגי ומודרניזציה של מתקנים צבאיים קיימים בפקיסטן.
פקיסטן היא הקונה העיקרי של מטוסי קרב צ'נגדו J-10 הסינים, והעדיפה את המטוסים הללו על פני מטוסי הקרב האמריקאים. סין ופקיסטן משתתפות במספר פרויקטים משותפים של מערכות נשק, כולל: ייצור מטוסי קרב JF-17 רעם; מטוסי אימון Hongdu JL-8 ו-Hongdu L-15; טנקי MBT 2000. בנוסף, סין ופקיסטן עורכות תרגילים צבאיים משותפים קבועים.
סין היא המשקיעה הגדולה ביותר בפיתוח נמל הים העמוק בגוואדר, שנמצא במוצא החשוב האסטרטגי של מיצר הורמוז. ארצות הברית והודו מביטות בעין רעה על השתתפותה של סין בפרויקט זה, מכיוון שבעתיד הוא עשוי להוביל להקמת בסיס צבאי סיני בגוואדר ולהתפרסמות של צוללות וספינות מלחמה סיניות באוקיינוס ההודי. עם זאת, הקמת הנמל בגוואדר נדחתה כעת ללא הגבלת זמן בגלל עימות דיפלומטי רב-צדדי בו היו מעורבות ממשלות פקיסטן וסינגפור.
סין מילאה תפקיד חשוב בפיתוח התשתית הגרעינית של פקיסטן, במיוחד לאחר שהונהגה בקרות יצוא חמורות במדינות המערב כדי להקשות על פקיסטן לרכוש חומרים וציוד העשרת אורניום. סין גם סיפקה לפקיסטן ציוד לקידום תוכנית הנשק הגרעיני, וסייעה גם בבניית כור גרעיני בחושאב, שממלא תפקיד מפתח בייצור הפלוטוניום הפקיסטני. חברת בת של התאגיד הלאומי הגרעיני של סין תרמה למאמציה של פקיסטן להרחיב את יכולות העשרת האורניום שלה באמצעות אספקת 5,000 מגנטים טבעתיים בהתאמה אישית, שהם אחד המרכיבים העיקריים של מיסבים התורמים למהירויות סיבוב צנטריפוגות גבוהות. סין מספקת גם תמיכה טכנית וחומרית להשלמת בניית מתחם האנרגיה הגרעינית בשאשמה. בנוסף, סין סיפקה טכנולוגיות טילים לפקיסטנים. כל אלה אפשרו לפקיסטן להפוך למדינה גרעינית עם כמאה ראשי נפץ גרעיניים החל משנת 2011.
סין חוששת מההשפעה הגוברת של אל-קאעידה בפקיסטן ומבקשת להקים בסיסים צבאיים בשטחה של המדינה השכנה כדי לעזור לה להתמודד עם בעיית הטרור.
יחסי כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האינטראקציה הכלכלית בין פקיסטן לסין צומחת במהירות, ולאחרונה נחתם הסכם סחר חופשי. פעולות צבאיות וטכנולוגיות ממשיכות לשלוט ביחסים הכלכליים בין המדינות, אם כי בשנים האחרונות סין הצליחה להגדיל משמעותית את השקעותיה בכלכלת פקיסטן ובפיתוח התשתיות שלה. בין היתר, סין מסייעת בפיתוח התשתיות של פקיסטן באמצעות הקמת תחנות כוח, כבישים ומרכזי תקשורת. שתי המדינות מעוניינות לחזק את הקשרים הכלכליים והבטיחו להרחיב את צמיחת הסחר החוצה גבולות. הצהרה זו הובילה להשקעה סינית במגזר הפיננסי והאנרגיה בפקיסטן. מאידך, פקיסטן קיבלה אזור סחר חופשי בסין. הקשר הכלכלי בין פקיסטן לסין מורכב בעיקר מהשקעה סינית בכלכלה הפקיסטנית. העלייה בכוח הכלכלי של סין אפשרה ליישם מגוון רחב של פרויקטים בפקיסטן. ההשקעה הפקיסטנית בסין נותרה נמוכה. בשנת 2011 חברת קינגו גרופ הסינית מסיבות בטיחותיות סיימה את ההסכם העיקרי למיצוי משאבי טבע בפקיסטן.
על פי ספר העובדות של ה-CIA, סין מהווה 19.8% מייבוא פקיסטן (מקום ראשון בקרב שותפות הסחר) וכ-10.9% מהיצוא (מקום שני בקרב שותפות הסחר). נכון לשנת 2013 מחזור המסחר בין המדינות הוא 12 מיליארד דולר, מה שהופך את סין לשותפת הסחר השנייה בגודלה של פקיסטן.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סין מחזיקה בפקיסטן שגרירות באסלאמאבאד ו-2 קונסוליות בקראצ'י ולאהור.
- פקיסטן מחזיקה בסין שגרירות בבייג'ינג ו-3 קונסוליות בצ'נגדו, גואנגג'ואו ושאנגחאי[1].
