ייבוא מקביל
ייבוא מקביל הוא ייבוא למדינה מוצרים שנקנו מהיצרן עבור מדינה אחרת.
ההגיון העסקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרים רבים, נוהגים יצרנים של מוצרים ממותגים למנות יבואן רשמי במדינה מסוימת, שידאג לשיווק מוצריהם, תוך פרסום המוצר. בנוסף, יצרנים נוהגים לעיתים למכור את מוצריהם ברמות מחיר שונות במדינות שונות, בהתאם לכוח הקנייה של אזרחי המדינות השונות. כך, יכולים יבואנים למדינות "יקרות" (מדינות שבהן יוקר המחיה גבוה) לקנות מוצרים במדינות זולות, ולמכור אותם במדינה היקרה במחיר זול מזה הנמכר על ידי היבואן הרשמי, תוך ניצול המיתוג של המוצר שנעשה על ידי היבואן הרשמי.
חוקיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינות שונות יש כללים שונים לגבי חוקיות ייבוא מקביל של מוצרים ממותגים. בחלק מהמדינות, בהן ישראל, נקבע שהיצרן ממצה את זכויותיו בסימן מסחר על המוצר, ברגע שהוא מוכר את המוצר בכל מקום בעולם. במדינות אלו, ייבוא מקביל של מוצרים ממותגים הוא חוקי. במדינות אחרות, נקבע שמיצוי הזכויות מתרחש רק כאשר המוצר נמכר שוב באותה מדינה, בעוד העברתו למדינה אחרת היא הפרה של סימן המסחר[1].
על מנת למנוע את הייבוא המקביל, נוהגות חברות למכור את זכויותיהן בסימן המסחר שלהם במדינות שונות, ליבואנים הרשמיים באותה מדינה. כך, למשל, מכרה חברת Cadbury Schweppes PLC, בעלת הזכויות במותג שוופס, את הזכויות בסימן המסחר שלה בישראל וברשות הפלסטינית ליפאורה-תבורי באופן שרכישת משקאות של מותג שוופס מחוץ לישראל אינה ממצה את הזכויות של יפאורה-תבורי. בדיון בבית המשפט העליון נחלקו הדעות לגבי התנהלות זאת. השופטים אלכס שטיין ויוסף אלרון סברו שאכן מהלך זה מונע ייבוא מקביל, ורק ייבוא מקביל של מוצרים שיוצרו על ידי יפאורה-תבורי מותר, בעוד השופט ניל הנדל סבר שיש לאפשר ייבוא מקביל גם במקרים אלו, תוך הבהרה ברורה שמדובר על מוצרים של יצרן אחר, כדי למנוע בלבול[2].
נתח שוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל ישנו נתח שוק רב המרוכז בידיהן של חברות ייבוא מרכזיות הפועלות במודל של ייבוא רשמי, ונתח השוק של הייבוא המקביל קטן יחסית. על פי בדיקת דה-מרקר, נתח השוק של מכירה למרכולים שתופסים הייבואנים המקבילים עומד על כ-5-2%[3].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיל לייזר, יבוא מקביל בישראל, 19 ביוני 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ע"א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC, ניתן ב־16 בנובמבר 2014, סעיף 19
- ^ ע"א 7934/20 יפאורה תבורי בע"מ נ' בן שלוש יבוא ויצוא בע"מ, ניתן ב־5 ביולי 2022
- ^
עדי דברת-מזריץ, אם שופרסל ורמי לוי נכנעו ליבואנים — איזה סיכוי יש לצרכן?, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2021
