שלט הכניסה למושב | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | שער הנגב |
גובה ממוצע[1] | 129 מטר |
תאריך ייסוד | 1950 |
תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
סוג יישוב | מושב |
מוצא המייסדים | תימן |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 780 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.8% בשנה |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
מושב עובדים בצפון הנגב, שייך למועצה אזורית שער הנגב. הוקם על ידי תנועת המושבים. גובהו מאה ועשרים מטרים מעל פני הים.
המושב יושב בשטח נחלת שבט שמעון על פי התנ"ך. שמו ניתן לו על שם יכין בנו של שמעון: ”בְּנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִנְמוּאֵל מִשְׁפַּחַת הַנְּמוּאֵלִי לְיָמִין מִשְׁפַּחַת הַיָּמִינִי לְיָכִין מִשְׁפַּחַת הַיָּכִינִי”[3]. יָכִין הוא אפוא אחד מבניו של שמעון, ויָכִינִי הוא שם הייחוס שנגזר ממנו (משפחתו של יכין). על פי תיאור ההתנחלות במקרא, נחלת שבט שמעון ממוקמת בנגב וזו הסיבה לבחירת השם.
יכין הוא שמם שם כמה אישים במקרא, והוא מוכר גם מן הכנענית הפיניקית. סביר להניח שמדובר בקיצור שם תאופורי (שם הכולל רכיב של שם אל), ובתנ"ך – יְהוֹיָכִין, היינו 'האל יכין', 'יכונן ויקיים'. יכין הוא גם שמו של אחד משנֵי עמודי הנחושת (לצד בֹּעַז) שהקים שלמה בבית המקדש[4].
המושב הוקם ב-25 ביולי 1950, בשם הזמני "מוחרכה ב'"[5][6], בגלל קרבתו לכפר הערבי אל-מוחרקה, שתושביו גורשו[7] במהלך מלחמת העצמאות. ביום העלייה לקרקע, הובאו אליו 174 עולים מפרס וכורדיסטן ששהו קודם לכן במחנה העולים בפרדס חנה. עם הגעתם למקום התברר שלא היו מספיק אוהלים עבורם ואף לא מים ואוכל. רק לאחר מספר ימים קיבלו העולים לחם ואוכל והמקום חובר לרשת המים[8].
עקב הקשיים הרבים עזבו חלק מהתושבים את היישוב. המושב סבל מסכסוכים פנימיים קשים, ועקב כך החליטה הסוכנות היהודית לפרק את המושב ביוני 1952[9].
בשנת 1952 יושבו במקום עולים מתימן שעלו ארצה במבצע מרבד הקסמים והתאכסנו עד אז במעברות עין שמר וצמח. בינואר 1952 היו במושב 100 משפחות מעולי תימן – מלוא הקיבולת המתוכננת של המושב[10].
בנובמבר 1953 נותק המושב בגלל גשמים והוצנחה לו אספקה מהאוויר[11].
בנובמבר 2006 נחנך ביישוב כפר סטודנטים של תלמידים ממכללת ספיר. המושב סובל, ביחד עם שאר יישובי הנגב המערבי, ממתקפות של רקטות קסאם.
בהתקפת הפתע על ישראל בתחילת מלחמת חרבות ברזל, מחבלי חמאס חדרו גם למושב ורצחו 7 בני אדם.[12]
ילדי מושב יכיני לומדים במספר בתי ספר אזוריים בחלוקה לדתיים וחילוניים. מרבית הילדים לומדים בבית הספר היסודי אלונים שער הנגב ובבית החינוך המשותף שער הנגב, הילדים הדתיים לומדים במ.א שדות נגב. בשנות ה־60–90 פעלה ביישוב תנועת בני המושבים, ומשנת 2013 פועלת בו תנועת בני עקיבא.
עד לשנות השבעים עסקו מרבית תושבי המושב בענפי החקלאות, ובמיוחד בגידול סלק סוכר. עקב המשבר בענף החקלאות חלק מתושבי המושב מצאו את פרנסתם מחוצה לו. כיום יש במושב חקלאים העוסקים בגידול ירקות, רימונים אורגניים וברפתות חלב. המושב נמצא באזור עדיפות לאומית א'.
|