מידע כללי | |
---|---|
מאת | ג'ין ריס |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן, פוסט-קולוניאליזם |
הוצאה | |
הוצאה | André Deutsch |
תאריך הוצאה | 1969 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה |
מודן (1981) כתר (2012) |
סדרה | |
ספר קודם | ג'יין אייר |
קישורים חיצוניים | |
מסת"ב | מסת"ב 0-233-95866-5 |
הספרייה הלאומית | 002072267, 003379816 |
ים סרגסו הרחב (באנגלית: Wide Sargasso Sea) הוא ספר פוסט-קולוניאליסטי משנת 1966 מאת הסופרת הבריטית-דומיניקנית ג'ין ריס. ריס חיה באלמוניות יחסית לאחר שפרסמה את ספרה הפופולרי "בוקר טוב, חצות" ב-1939. למרות שפרסמה עבודות נוספות בשנים בין שני הספרים, ים סרגסו הרחב היה הראשון שהניב עניין גדול בציבור, ושנהיה לבסוף לספרה המצליח ביותר.
הספר הוא פריקוול לרומן הקלאסי של שרלוט ברונטה, ג'יין אייר, והוא מתאר את הרקע לנישואים אשר ג'יין לומדת אודותם לאחר שבאה לעבוד עבור מר רוצ'סטר. זהו סיפורה של אנטואנט קוזוויי, יורשת קריאולית לבנה, מימי צעירותה בג'מייקה ועד לנישואיה האומללים לאדון אנגלי מסוים (שמו אינו ניתן על ידי הסופרת). האדון מכנה אותה "ברטה", קובע את אי-שפיותה, ודורש ממנה להעתיק עצמה לאנגליה. לכודה בחברה פטריארכלית דכאנית, בה היא אינה שייכת לגמרי ללבנים האירופאים או לג'מייקנים השחורים, קוזווי היא הגרסה של ריס ל"מטורפת בעליית הגג" השטנית של ברונטה. כמו בעבודות פוסט-קלוניאליסטיות רבות, הספר עוסק בתמות של דיכוי גזעני, עקירה, ואסימילציה. הוא גם עוסק ביחסי הכוחות בין גברים לנשים, ומשום כך הפך לספר נחקר אשר נכלל ברשימות קריאה בלימודי מגדר ופמיניזם.
הספר מתחיל זמן קצר לאחר שהעבדות הוצאה אל מחוץ לחוק באימפריה הבריטית ב-1834. גיבורת הסיפור, אנטואנט, מספרת את סיפור חייה מילדותה ועד נישואיה בשידוך לאדון אנגלי ללא שם (אך מרומז להיות מר רוצ'סטר מהרומן ג'יין אייר). במהלך נישואיהם, האדון משנה את שמה של אנטואנט ל"ברטה" הפשוטה, וכולא אותה בחדרה, והיא מתדרדרת למצב של טירוף - בין היתר מפני שהוא עקר אותה מביתה בקריביים, וכפה עליה סביבה מנוכרת ואקלים קר (תרתי משמע) באנגליה.
הספר מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מתרחש בקוליברי, ג'מייקה, ומסופר על ידי אנטואנט. היא מתארת את חוויות ילדותה, כולל את חוסר היציבות הנפשית של אמה ואת מותו של אחיה המוגבל-התפתחותית.
החלק השני מתחלק בין נקודת מבטה של אנטואנט לבין נקודת מבטו של האדון בעת "ירח הדבש" שלהם בדומיניקה. כאן מתגלים שורשי התדרדרותה, עם חשדות שמתפתחים מצד בעלה כאשר מופיע בחייהם גבר בשם דניאל, הטוען כי הוא אחיה הממזר של אנטואנט, מכפיש את שמה הטוב ומטיל דופי בשפיותה, ודורש בסחיטה כסף בתמורה לשתיקתו. המטפלת מילדות של אנטואנט אינה בוטחת באדון האנגלי לו נישאה, והקלות בה הוא מאמין לכל מילה רעה שנאמרת על אנטואנט מדרדרת את המצב עוד יותר. הוא מתחיל לבגוד באנטואנט באופן גלוי. אנטואנט מתחילה לחוות תחושות של פרנויה ואכזבה לנוכח נישואיה הכושלים, ותחושת חוסר היציבות מערערות עוד יותר את מצבה הנפשי העדין.
החלק השלישי הוא הקצר מכולם. הוא מסופר מנקודת מבטה של אנטואנט, כעת ברטה, כשהיא סגורה ב"עליית הגג" של בית האחוזה ת'ורנפילד. כאן מסופר על מערכת יחסיה עם גרייס, המשרתת שאמונה לשמור עליה ולמעשה מתפקדת כסוהרת שלה, ועל חייה המדורדרים עם האדון, אשר מסתיר אותה מן העולם. הוא מבטיח לבוא לבקרה לעיתים תכופות יותר, אבל בפועל בא פחות, ובמקום זאת רודף אחרי מערכות יחסים עם נשים אחרות, ובסוף גם עם האומנת הצעירה, ג'יין אייר. כאשר היא מבטאת את מחשבותיה בזרם תודעה, אנטואנט/ברטה מחליטה להבעיר את הבית באש, לכאורה כדי להתחמם ולשים קץ לסבלה מהקור האנגלי שמעולם לא התרגלה אליו, ולמעשה לשים קץ לחייה.
מאז העשורים האחרונים של המאה ה-20, מבקרים מחשיבים את ים סרגסו הרחב לתגובה פוסט-קולוניאליסטית לספר ג'יין אייר.[1][2] ריס משתמשת במספר קולות (אנטואנט, רוצ'סטר, וגרייס) כדי לספר את הסיפור, ושוזרת את העלילה שלה בעלילת ג'יין אייר. בנוסף, ריס מציגה טענה פוסט-קולוניאליסטית כשהיא מחברת בין דחייתה של אנטואנט על ידי רוצ'סטר לבין מוצאה הקריאולי, שמוצג כגורם מרכזי בהתדרדרותה לאי-שפיות.