יעקב אביגדור

פירוש נוסף ערך זה עוסק ברב פולני והרב הראשי של מקסיקו. אם התכוונתם לחכם באשי של קושטא, ראו יעקב אביגדור (חכם באשי).
יעקב אביגדור
הרב ד"ר יעקב אביגדור בשנת 1966
הרב ד"ר יעקב אביגדור בשנת 1966
לידה 4 במרץ 1896
י"ט באדר תרנ"ו
טרווה-וולוסקה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1967 (בגיל 71)
י"ח באדר ב' תשכ"ז
מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות דרוהוביץ'-בוריסלב, פולין; ניו יורק, ארצות הברית; מקסיקו
תקופת הפעילות ? – 30 במרץ 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פילוסופיה יהודית, פרשנות למקרא, תולדות עם ישראל וחקר ומנהגים
תפקידים נוספים

הרב הראשי ואב"ד של דרוהוביץ'-בוריסלב; רב קהילת "חובבי תורה" בברוקלין,

וראש ישיבת "רבי שלמה קלוגר" במנהטן, ניו יורק; הרב הראשי של מקסיקו
אב אברהם ישכר בר אביגדור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר יעקב אביגדור (תרנ"ו – תשכ"ז; 1896–1967) היה רב וסופר יליד גליציה, ניצול שואה, כיהן כרב הראשי של דרוהוביץ'-בוריסלב וכרב הראשי של יהדות מקסיקו.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחת רבנים בעיירה טרווה-וולוסקה (אנ') שבמרכז גליציה, בין הערים סאנוק ופשמישל (כיום בדרום-מזרח פולין). אביו היה הרב אברהם ישכר בער מטרווה ("דער טערעווער רב" ביידיש) ואמו רחל בת רב דוד גאללער. הצטיין בלימודי קודש ונסמך לרבנות בגיל 16, על ידי רבותיו הרב נטע יעקב סג"ל דים מהעיר סאנוק, הרב משה מייזליש בפשמישל, וכן על ידי הרב מאיר אריק והרב דוד הורוביץ.[1] באותה שנה נבחר לכהן כרבה של העיירה טרווה-וולוסקה במקום אביו שנפטר.[2]

בשנת תרע"ח פרסם מאמר פובלציסטי ב'המצפה' בו תיאר את הערכתו הן לאנשי התורה העומדים על משמר חומות היהדות והן לפעילים חילוניים הפועלים להטבת מצבו החומרי של העם היהודי.[3]

בשנת תרע"ח, בעודו בן 22, נשא לאשה את רחל בריינדל הורוויץ, מסאנדץ החדשה (נובי סונץ').[4]

התפרסם כנואם וכתלמיד חכם גדול, ובעקבות זאת, בהיותו בן 24 (בשנת תר"ף, 1920) נבחר כרב של הקהילות דרוהוביץ'-בוריסלב בדרום-מזרח פולין (היום במערב אוקראינה), ושימש בתפקיד זה עד מלחמת העולם השנייה. כרב הראשי של כל המחוז שכלל שמונים יישובים, שימש גם כאב בית דין.

בשנת תרצ"א (1931) קיבל מאוניברסיטת לבוב תואר דוקטור לפילוסופיה, בנושא: "השפעת חכמת ישראל על הפילוסופיה החדשה מן דקרט עד הגל". לימים תיאר שלפני שהתחיל את לימודיו, התייעץ עם האדמו"ר מבלז, שהתיר את הלימודים.[5]

הרב היה המסדר קידושין של מנחם בגין (בטרוסקביץ, על ידי דרוהוביץ'- 1939).

תחת הכיבוש הנאצי הוא נשלח למחנה העבודה פלאשוב, ומשם למחנה הריכוז בוכנוואלד. רבים מבני משפחתו נספו, ביניהם אשתו ושתי בנותיו, ואחיו, דוד אביגדור (רבה של אנדריכוב), ואשתו. לאחר השחרור, כדי שיוכל לעזור בהצלת היהודים ושיקומם, התנדב לתפקיד קצין דת (Chaplain) בצבא הפולני, וכך הייתה לו אפשרות לעבור ממחנה למחנה, מתוקף תפקידו ב"ועד ההצלה" שהוא ייסד. כמו כן ייסד בית דין לעזרת נשים שהיו במצב עגינות כתוצאה מהשואה.

הרב היגר לארצות הברית בתש"ו-1946[6] וקיבל משרה כרב הקהילה "חובבי תורה" בברוקלין, וכראש ישיבת "רבי שלמה קלוגר" במנהטן שבניו יורק. בשנת תשי"ב שימש כרב ראשי במשך שלושה חודשים בארגנטינה.[7][5] בשנת תשי"ג (1953) מונה לרבהּ הראשי של מקסיקו,[8] בתפקיד שבו כיהן עד מותו.

בחייו ייעץ רבות בנושאי דת ואתיקה. כתב ספרים ומאמרים רבים, בנושאים שכללו פילוסופיה יהודית דתית, תולדות עם ישראל, מנהגים ופירוש המקרא. מרבית הספרים שכתב לפני המלחמה נעלמו.

במקסיקו כתב באופן תמידי בעיתונים ביידיש ופרסם ספרים בשפה זו, בעברית ובספרדית. הוא נפטר במקסיקו סיטי בתשכ"ז (1967). כיום, יד ושם מציגה לוח שהרב כתב מזיכרון בבוכנוואלד (ראו תמונה ב"קישורים חיצוניים" למטה).

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תורת התלמוד, 1928, שלושה כרכים (פולנית, עם מהדורות בעברית וגרמנית)
  • חלק יעקב, 1929 (עברית)
  • המטפיזיקה בחכמת ישראל, 1931, תזה לקבלת תואר דוקטור (פולנית)
  • האמונה והפילוסופיה, 1933 (פולנית)
  • שאלות ותשובות אביר יעקב, 1934, שני כרכים (עברית)
  • הרמב"ם ושיטתו בפילוסופיה, 1935 (פולנית)
  • איה סופר, 1937 (עברית)
  • תורת הלשון, 1938 (עברית)
  • שאלות ותשובות השיב יעקב, 1939 (עברית)
  • על השחיטה, 1939 (פולנית)
  • תחית יעקב, 1950 (עברית)
  • על הלוח היהודי, 1954 (ספרדית)
  • הרמב"ם, חייו וספריו, 1955 (ספרדית)
  • [חלק יעקב א', 1956, מהדורה של "חלק יעקב"]
  • [חלק יעקב ב', 1956, מהדורה של "איה סופר" ו"תחית יעקב"]
  • קונטרס קול יעקב, 1956 (עברית)
  • שבכתב ושבעל פה , 1957 כרך א וכרך ב, 1958 כרך ג (יידיש)
  • חזון היהדות, 1959, שני כרכים (ספרדית)
  • מחשבה ולשון, 1959 (יידיש)
  • רעיונות על התורה, 1960 (ספרדית)
  • האשה היהודית, 1960 (יידיש וספרדית)
  • הגיון יעקב, 1962 שני כרכים (יידיש)
  • תורה שבעל פה, 1962 כרך א, 1963 כרך ב (יידיש)
  • השכל וידוע, 1962 כרך א וכרך ב, 1963 כרך ג (עברית)
  • השבת ערכה וקדושתה, 1963 (יידיש וספרדית)
  • האמונה הנוצרית לאור ההלכה היהודית, 1964 (עברית)
  • מסות ומחקרים, 1965 (יידיש)
  • מקדש מעט, 1965 (עברית)
  • מול בעיות הדור, 1965 כרך א, 1966 כרך ב (עברית)
  • תמצית התלמוד. התפתחותו ההיסטורית, 1966 שני כרכים (ספרדית)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב יעקב אביגדור, שאלות ותשובות אביר יעקב (אוטוביוגרפיה בהקדמת הספר), ניו-יורק 1949
  • 'הרב ד"ר יעקב אביגדור אבד"ק מקסיקו, ליובלו הששים', הפרדס [לא, א], תשרי תשי"ז, עמ' 45–47
  • נ"מ גלבר, ספר זיכרון לדרוהוביץ', בוריסלב, והסביבה, ארגון יוצא דרוהוביץ', בוריסלב, והסביבה, תל אביב 1959
  • מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, מכון להנצחת יהדות גליציה, ירושלים 1978
  • אסתר פרבשטין, זיכרונות הרב יעקב אביגדור מדרוהוביץ', בתוך: עם לבדד (עורך: בנימין לאו), תל אביב 2006
  • Esther Farbstein, The Forgotten Memoirs: Moving Personal Accounts from Rabbis who Survived The Holocaust, New York, 2011

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אביגדור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק א, עמ' 10
  2. ^ הקדמת שו"ת אביר יעקב
  3. ^ תחת השבט., המצפה, 16 בנובמבר 1917.
  4. ^ מודעה, המצפה, 20 בדצמבר 1917.
  5. ^ 1 2 אלעזר לוין, האדמו"ר התיר ללמוד פילוסופיה, הצופה, 18 במאי 1962.
  6. ^ חכם בא לעיר!, דער מארגען זשורנאל, 21 במאי 1946ּ⁩.
  7. ^ יצחק ציפורי, כומר ארגנטיני על מדינת ישראל, הצופה, 8 ביולי 1952.
  8. ^ 'הרב אביגדור למקסיקו', המאור ל [ד, ד], טבת תשי"ג, עמ' 19