לידה |
13 בנובמבר 1888 כשאנוב, רפובליקת פולין |
---|---|
פטירה |
26 באפריל 1961 (בגיל 72) ניו יורק, ארצות הברית |
מדינה | פולין |
השכלה | האוניברסיטה היגלונית |
תפקיד |
|
יצחק איגנצי שוורצברט (בפולנית: Ignacy Izaak Schwarzbart; 13 בנובמבר 1888 כשאנוב, פולין - 26 באפריל 1961, ניו יורק, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, חבר הסיים הפולני.
יצחק שוורצברט נולד בכשאנוב, פולין. ב-1913 הוא סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת קרקוב. בזמן לימודיו שוורצברט היה פעיל בקבוצה הציונית האקדמית "השחר"[1] ושימש כאחד העורכים הראשיים של היומון הציוני בשפה הפולנית "Nowy Dziennik".[2] שוורצברט כיהן כיושב ראש הפדרציה הציונית במערב גליציה ושלזיה. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, היה קצין בצבא אוסטריה ובסוף 1918 התגייס לצבא הפולני.[3]
שוורצברט היה אחד המייסדים של התנועה העולמית של ציונים כלליים. ושימש כיושב ראש התנועה בקרקוב משנת 1931 עד לפיצול בשנת 1935. לאחר מכן כיהן כיושב ראש הציונים הכלליים ב'. בשנת 1933 כיהן גם כחבר בוועד הפועל הציוני ובשנת 1938 הוא הוביל את הקמת הוועדה לתיאום פעילות כל הקבוצות הציוניות במערב גליציה ובשלזיה. כמו כן, שוורצברט היה חבר בסיעה היהודית במועצת העיר קראקוב וממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.[3]
בשנת 1938 נבחר שוורצברט כנציג מחוז קרקוב לבית התחתון של הפרלמנט הפולני, סיים.[4]
כשפרצה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 שוורצברט, כחבר הפרלמנט הפולני נמלט לצרפת, שם הוקמה ממשלה גולה. הוא מונה לחבר במועצה הלאומית הפולנית הגולה ב-24 בדצמבר 1939. כחבר המועצה, שוורצברט, פעל רבות שממשלת פולין הגולה תספק מידע מעודכן על גורל היהודים תחת שלטון הנאצים. כמו במאמציו האחרים, גם כאן נקלע שוורצברט לקונפליקט בין פועלו למען היהודים לבין היותו חבר פרלמנט פולני, במיוחד בשנים הראשונות למלחמה. חלק מהדיווחים שהגיעו מפולין לשוורצברט, במיוחד אלו שעסקו ביחסם של הפולנים ליהודים תחת הכיבוש הנאצי, עוררו חוסר נחת ותרעומות.[5] בנוסף, הוא פעל לגיוסם של צעירים יהודים לצבא פולין. על אף המדיניות הרשמית של צבא אנדרס כי ליהודים אזרחי פולין יש אותה זכות ואותה חובה לשרת בצבא הפולני, כמו לכלל האזרחים האחרים של הרפובליקה, בפועל לא היה זה אינטרס של הצבא הפולני המתהווה להגדיל את אחוז היהודים בו. שוורצברט אסף ביומנו עדויות של חיילים יהודים, שסיפרו על דחיית מתנדבים יהודים רבים ועל התעללות ביהודים שגויסו.[6]
כשצרפת נפלה לגרמניה באמצע 1940, שוורצברט עבר ללונדון. בתחילת 1940 שוורצברט ייסד כתב עת על יהודי פולין בשם Przyszlosc ("העתיד"). בינואר באותה שנה הוא גם הנהיג את הנציגות היהודית הפולנית בצרפת.
כאשר הגיעו הידיעות על השמדה המונית של יהודי פולין נעשו ניסיונות להצלת הקהילה ושוורצברט מילא חלק מרכזי בניסיונות לקדם מאמצי הצלה. הוא קיווה כי העברת מידע לבעלות הברית תדרבן אותן לפעולה, אולם התקווה הפכה לאכזבה.[5] הוא טען שהמנהיגים הפולנים צריכים להשקיע מאמצים בהצלת יהדות פולין משום שיהדות פולין היא חלק בלתי נפרד מפולין ושיהודים ברחבי העולם הם בעלי ברית של העם הפולני. אולם, הממשלה הפולנית הגולה, לא סייעה כמעט בהצלת יהודי פולין.[7]
שוורצברט כתב יומן מלחמה ואסף מסמכים על יהדות פולין בתקופת השואה והאינטראקציות בין יהודים לפולנים במלחמת העולם השנייה. הארכיון הועבר ליד ושם בראשית שנות השישים.[5]
לאחר המלחמה המשיך שוורצברט בכתיבה ונשאר פעיל בתנועה הציונית, בארגונים שונים ובין היתר בקונגרס היהודי העולמי, בשנים 1946–1961, הוא חי בארצות הברית, שם פרסם מספר חוברות על סיפור מרד גטו ורשה, וכן ספר ביידיש על חיי היהודים בקרקוב בין שתי מלחמות העולם.