על-פי התנ"ך, יָקשָׁן הוא בנו הרביעי של אברהם, מאשתו השלישית[1] או הפילגש שלו,[2] קטורה, שאותה נשא אברהם לאישה לאחר שגירש את הגר ואחרי מותה של שרה. לקטורה היו חמישה בנים: זמרן, יקשן, מדן, ישבק ושוח, ולהם שני אחים למחצה מאמהות אחרות: ישמעאל ויצחק.
יקשן הוא אביהם של שבא ודדן. לדדן נולדו שלושה בנים: אשורים, לטושים ולאומים.[3] הוא שולח יחד עם שאר בני קטורה אל ארצות המזרח.
בבראשית רבה[4] מובאים דברי רמי בר יחזקאל שהשם "יקשן" הוא משום "שהן מתקשין בעולם" (ומפרש רבי שמואל יפה אשכנזי[5] שצאצאיו מקשים ומזיקים לכל העולם), ואילו לדעת חכמים שמם רומז לכך שהיו מקישים בתוף לעבודה זרה.
רבי אברהם סבע רואה בשם זה רמז לכך שבניו יהיו במהלך הדורות לפח יקוש לעם ישראל[6].