יראון
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 680 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 402 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 389 תושבי ישראל |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   יראון  באדום - יראון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
| http://www.yiron.org.il | |
יִרְאוֹן הוא קיבוץ באזור הצפון בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת. הקיבוץ הופרט לאחרונה[דרושה הבהרה].
שם הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]היישוב נקרא על שם יִרְאוֹן המקראית (יהושע י"ט ל"ח), מערי המבצר שבצפון נחלת שבט נפתלי. השם נשתמר בשמו של הכפר הלבנוני הסמוך ממערב, יארון, מן העֵבר השני של הגבול.
יש המזהים את השם יראון בכתובת עתיקה המפרטת את כיבושי תגלת פלאסר השלישי מלך אשור ומתוארכת למאה השמינית לפני הספירה. הזיהוי מתקבל על הדעת לאור הימצאות שרידי יישוב קדום בשני תילים ידועים באותו אזור הנזכרים אף הם באותה הרשימה – קדש וחצור. שניהם נזכרים גם בכיבושי מלך אשור במקרא (מלכים ב טו, כט)[3].
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם לאחר מלחמת העצמאות ב-20 במאי 1949 בידי יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח (מהכשרת דפנה של תנועת הצופים העבריים[4]), מספר לוחמים יוצאי גדוד מוריה (לוחמי חי"ש) ובוגרי תנועת הנוער "דרור - החלוץ" שעלו ממצרים. הקבוץ הוקם על חורבות הכפר הערבי צלחא (ער')[5], כאחד משורת היישובים שחיזקו את קו הגבול עם לבנון. מקימי היישוב, יוצאי הפלמ"ח, היו חבריהם של הנופלים בכיבוש מצודת כ"ח ובקיבוץ מתקיימות אזכרות שנתיות לזכרם[6].
במאי 1950 אושר צירופו למסגרת הקיבוץ המאוחד[7]. בשנת 1953, על רקע משפטו של מרדכי אורן, חבר השומר הצעיר שהואשם בפראג כמרגל מערבי, נוצרו חילוקי דעות במפ"ם בין המצדדים בגישה הסובייטית בהנהגת משה סנה ו"חטיבת השמאל" לבין המצדדים בזכאותו של אורן. בינואר 1953 העבירה מזכירות תנועת הקיבוץ המאוחד החלטה בה נקבע כי[8]:
חברים המשתייכים לארגונים פוליטיים מפלגתיים הנוגדים את יסודות הציונות הסוציאליסטית של הקיבוץ, והמצדיקים את דין פראג על הציונות ומדינת ישראל - אינם יכולים להיות חברים בקיבוץ המאוחד.
בעקבות החלטה זו גורשו מקיבוצים אחרים תומכי משה סנה ו"חטיבת השמאל", שלרוב היוו מיעוט, ובהצבעת שאר חברי הקיבוץ אולצו לעזוב. בקיבוץ יראון היה כמעט שוויון בין שתי הקבוצות, אך בהתאם להחלטת מזכירות הקיבוץ המאוחד, גורשה קבוצת "השמאל" מיראון. על מנת לזרז את העזיבה, נקט הרוב ביראון אמצעים ברוטליים, כולל חטיפת איש המיעוט[8][9]. אחרי שביתת רעב בת יומיים עברו 28 חברים ליד חנה בפברואר 1953[10]. בעקבות זאת סבל הקיבוץ ממיעוט חברים ונזקק לסיוע בכוח אדם[11]. במשך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעינים מתנועת הנוער העובד והלומד[12], מתנועת הצופים, בני קיבוצים ומשפחות מהארץ ומחו"ל.
מקורות הכנסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר השנים הראשונות הקשות, משק יראון פיתח במרוצת השנים מקורות הכנסה מגוונים שהובילו אותו להצלחה כלכלית. מקור ההכנסה העיקרי הוא מפעל "פסקל טכנולוגיות", הפועל באזור התעשייה במעלות. בנוסף, מפעל הרוכסנים הוותיק "פסקל רוכסנים", ענפי גידולי השדה, מטעי נשירים (תפוחים, אגסים, דובדבנים וקיווי) משתלה המתמחה בעצים נדירים, ומפעל "רהיטי יראון" המתמחה במוצרים להרכבה עצמית לרשתות שיווק. ענף התיירות מכיל את "אגם חי", פינת חי לליטוף מסביב לאגם טבעי קטן. בעלי חיים המסתובבים חופשי הם איילים אדומים, איילים נקודים, ארנבונים, עופות, סוסי פוני ועוד. ביראון 38 חדרי אירוח "שלווה על ההר".
בשנת 2000 הוקם "יקב הרי גליל" בשיתוף עם יקבי רמת הגולן, מבנה היקב המצופה בעץ אלון ונירוסטה, משלב בין התפיסה המסורתית של תעשיית היין לחדשנות "הייטקית". היין המשובח מיוצר מכרמים שנטועים בהרי הגליל העליון וזוכה בתחרויות יין בארץ ובעולם.
טיילת הפסלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצידו המזרחי של הקיבוץ ממוקמת אנדרטת "הכשרת דפנה" לזכר 16 חברים שנהרגו בקרבות מלחמת השחרור. מהאנדרטה מובילה טיילת פסלים אל אנדרטה לזכר איילת לנגר אלקובי שנהרגה בפיגוע רצחני של מחבל מתאבד ב-19 באוקטובר 1994 בעת נסיעה בקו 5, סמוך לדיזנגוף סנטר שבתל אביב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יראון- יראון במרכז המידע להתיישבות בגליל
- יראון, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- תמונות מאוסף קיבוץ יראון מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
יראון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון יראון, בספרייה הלאומית
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
האגם חי -
פסל הרעות, מעשה ידי עמנואל הצופה -
פסל מעשה ידי צביקה קנטור -
הבית ליד הגבול מעשה ידי סלו שאול -
ערוץ מעשה ידי גדעון גכטמן -
הסף מעשה ידי מאשה יוזפפולסקי -
טיילת הפסלים - מבט כללי -
מראה ביקבי הגליל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ מקום בלב (משמעויות שמות ישובים בקווי העימות), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ בן הגליל, יראון, דבר, 3 באוגוסט 1949
- ^ יישוב צופי פלמ"ח בצפון, דבר, 8 ביוני 1949
- ^ 4 שנים לנפילת כ"ח חברי פלמ"ח, דבר, 7 באפריל 1952
- ^ יוסף אוליצקי, נפתחה מועצת הקיבוץ המאוחד, דבר, 7 במאי 1950
- ^ 1 2 אלי צור, "הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה', בתוך: עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, היישוב ומדינת ישראל - עיונים בתקומת ישראל: כרך 5: עורך: פנחס גינוסר, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב 1995
- ^ רענן לוריא, כך גורשו אנשי יראון - במכות וצעקות עם משטרה וסקנדלים, מעריב, 1 במרץ 1953
- ^ "יד-חנה" תקלוט את יוצאי "יראון", דבר, 25 בפברואר 1953
28 חברי קיבוץ יראון שסירבו לגנות משפט הצדק בפראג - נושלו מבתיהם, קול העם, 25 בפברואר 1953 - ^ י. שיוו, מועצת הקיבוץ המאוחד דנה בבעיות חבריתות ומערכת הבחירות, דבר, 12 ביוני 1955
במשקי ספר בגליל, דבר, 19 באפריל 1960 - ^ 110 בני נוער הצטרפו ליראון, דבר, 9 באפריל 1961
| ||||||||
