יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להשלים את הופעות האל בשמות תאופוריים מאוגרית, במקרא, ובעולם הפיניקי (שם נעבדו דווקא בעל חמון ותנת כאלי ירח). מידע נוסף על תכונות אל הירח בלבנט ניתן למצוא בכרכי IPIAO.. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
תפקיד | אל הירח וראש צבא הכוכבים |
---|---|
תרבות | מיתולוגיה כנענית, מיתולוגיה פיניקית |
אלים מקבילים | סין |
בן או בת זוג | נכל ואב |
ירח (בכנענית אוגריתית: 𐎊𐎗𐎃) הוא אל הירח במיתולוגיה הכנענית.
הכנענים והפיניקים האמינו כי ירח הוא ראש צבא הכוכבים ומאורות הלילה, וכן אל הקציר[דרוש מקור] (בשל צורת החרמש של הירח). כמו כן ירח היה אחראי על הורדת הטל.
פולחן האל ירח היה נפוץ באזור עמק הירדן עוד בתקופת האבן החדשה - באלף השמיני לפנה"ס.[דרוש מקור][מפני ש...] שמות הערים יריחו ובית ירח מעידים על פולחן האל.[1]
במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי), מובא ירח (dia-ra-[ḫ]u-um) בטור המלים האמוריות כמקביל לסין (dEN.ZU) בטור המלים האכדיות.[2] האל ירח מוזכר בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), ולא ברור אם הצורה השמית המקורית הייתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).[2]
ירח הוא דמות מרכזית ביצירה חתונת ירח ונכל, המתארת את נישואיו עם האלה נכל ואִב. הלוח פותח בירח חובק את נכל בשעת דמדומים (והכושרות מסביב) העתידה ללדת לו צאצא, ומבקש מאביה חֿרחֿב לתת לו את בתו, תוך שהוא מבטיח מוהר רב. חרחב בוחן אותו, ומציע לו להתחתן עם אחרות, אך ירח מתעקש: "עם נכל חתונתי!". אז נותן ירח את המוהר לעיני כל המשפחה, הבוחנת אותו. בחלק הבא של הלוח, הנפרד מהקודם בקו אופקי, מופיע מזמור קצר לכושרות.[3]
פולחן האל כלל מדי חודש, במילואו של הירח, חתונה טקסית בינו לבין נכל.[4]
בלחש עלילת האלים הנאבקים בנחש, הדמות המרכזית "אם פחל" קוראת לאמה, הדמות המרכזית השנייה, שמש, להוביל קול אל אלים שונים במעונותיהם, כדי להודיעם לחש קסם נגד נשיכת נחשים. לכל קריאה לאל מוקדש קטע ביצירה, כאשר ההבדל בין הקטעים הוא רק בשם האל ומעונו; לירח מוקדש הקטע החמישי מבין קטעים אלה, ומעונו הנזכר בלוח הוא "לרגת".[5] בלוח הממשיך את הלוח הזה, בשל ערפל שכיסה את הארץ גברה "חמה" (ארס), ובין האלים הרבים שנזכרו (רובם בזוגות) כאוספי ה"חמה" מוזכר שוב ירח, הפעם יחד עם רשף.[6]
בעלילת אקהת מזמינה האלה ענת את הגיבור אקהת היא לצאת לציד יחד ב"קרת אבלים, אבלים קרת זבול ירח".[7]
בלוח המתאר את אל במרזח, מתואר האל ירח במרזח כ"עודב/עוזב" (כנראה מכופף) גבו ומקתֿקתֿ (זוחל) תחת שולחנות, והאל אל שהכיר אותו הכין לו אוכל מן ה"מצד" (ממזון הציד) – כנראה כי לא היה בין הקרואים למרזח.[8]
ירמיהו מספר שמלכי יהודה, שרי יהודה, כהני יהודה ואנשי ירושלים עבדו את שמש וירח וצבא השמים.[9]
במקרא ובספרות הפיניקית מופיע הדימוי "להיות כשמש וירח"[10] כמדמה נצחיות ויציבות.[11]
אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
---|---|---|
מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד | |
אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב |