ישראל אנדס

ישראל אנדס (באנגלית: Israel Hands) היה פיראט בן המאה ה-18, הידוע גם בשם "בזיליקה אנדס".[1] הוא נודע בעיקר בזכות היותו השני בשרשרת הפיקוד של השודד הנודע לשמצה אדוארד טיץ', הידוע יותר בכינויו "שחור הזקן".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור ההיסטורי הראשון של אנדס היה בשנת 1718, כאשר שחור הזקן הורה לו לפקד על ספינת ״אדוונטצ׳ר״ של דייוויד הריוט לאחר שנלקח בשבי על ידי טיץ', במרץ 1718.[2] בחורף 1717–1718 התמקם ליד נמל ורה קרוז, במקסיקו וחצה את מפרץ הונדורס.[3] ב־4 או 5 באפריל 1718,הצליח שחור הזקן להשתלט על ספינה עם עשרת תותחים, והכריח את קברניטה להצטרף אליו. עוד היה על סיפונה גם אדוארד רובינסון, תותחן הספינה, שלימים היה מעורב בקרב על נהר קייפ פייר. באותה העת, שחור הזקן הפך את ישראל אנדס לקפטן של ״האדוונצ׳ר״ שהחליט להפליג לצפון קרוליינה.[4][5] מאוחר יותר, ביוני 1718, השיט טיץ' את ספינת הדגל שלו, "נקמת המלכה אן", אל צפון קרוליינה. הוא ביקש עזרה מאנדס, אבל הספינה של אנדס הייתה פגועה וננטשה. טיץ', אנדס וסטאד בונה, לקחו כמחצית מהפיראטים, והפליגו לאוקראוקי, בצפון קרוליינה.[6][7]

סרן צ'ארלס ג'ונסון כתב כי אנדס נורה בטעות בברכו כאשר טיץ' ירה לעבר איש צוות אחר, אבל החמיץ אותו ופגע באנדס. אנדס שאלו את טיץ' למה הוא ירה, ועל כך קיבל את התשובה: "אם הוא לא היה יורה עכשיו אז היו הורגים אחד מהם." תאוריה נוספת היא שטיץ' ירה בכוונה באנדס, כדי שלא ימות בקרב נגד קפטן רוברט מיינרד.[8]

ב־22 בנובמבר 1718 נהרג טיץ' על ידי חיילים שנשלחו מווירג'יניה, בפיקודו של רוברט מיינארד. באותה תקופה היה אנדס באת' בצפון קרוליינה, והתאושש מהפציעה שלו. עם זאת, הוא לא הצליח להימלט מאזור הפיראטים שהתרכזו בבאת' בעקבות מותו של שחור הזקן. לאחר לכידתו של אנדס, נלקחו הוא וחמש עשרה אחרים לוויליאמסבורג, וירג'יניה, לעמוד לדין. בתמורה לעסקת חנינה, העיד אנדס נגד גורמים מושחתים בצפון קרוליינה עימם טיץ' היה בקשר.[9]

מה שקרה לאנדס לאחר המשפט, לא ידוע בוודאות. עם זאת, בספר "ההיסטוריה הכללית של הפירטים" של קפטן צ'ארלס ג'ונסון, נאמר כי אנדס מת כקבצן בלונדון.[8]

בתרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל אנדס מופיע כדמות בספר "אי המטמון" מאת רוברט לואיס סטיבנסון ויצירות אחרות המבוססות עליו, כמו סרטי קולנוע, אנימציות של וולט דיסני, הצגות תיאטרון, סדרות טלוויזיה, סדרות היסטוריות ודוקומנטריות ועוד. דמותו מופיעה ביצירות האלה משנת 1920 ועד 2017. בעשורים האחרונים הוא מופיע גם כדמות במשחקי וידאו, ומשחקי מחשב שנושאם הם הפיראטים.[10]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Philip Gosse (1924). The Pirates' Who's Who: Giving Particulars of the Lives & Deaths of the Pirates & Buccaneers. Burt Franklin. p. 153.
  2. ^ Captain Charles Johnson (1724). A General History of the Pyrates From their first rise and settlement in the Island of Providence, to the present Time. Archived from the original on 2009-07-03.
  3. ^ Woodard, Colin. "A Blackbeard mystery solved". Republic of Pirates Blog. Retrieved 25 March 2016
  4. ^ Byrd Downey, Cristopher (22 May 2012). Stede Bonnet: Charleston's Gentleman Pirate. The History Press. p. 44. ISBN 1609495403. Retrieved 25 March 2016.
  5. ^ Brown, Paul. "The Lost Pirate of Blackbeard's Golden Age". en.expostmagazine.com. Retrieved 9 August 2016.
  6. ^ Vallar, Cindy. "Israel Hands". Retrieved 7 March 2016.
  7. ^ D. Moore. (1997) "A General History of Blackbeard the Pirate, the Queen Anne's Revenge and the Adventure". In Tributaries, Volume VII, 1997. pp. 31–35. (North Carolina Maritime History Council)
  8. ^ 1 2 Captain Charles Johnson (1724). A General History of the Pyrates From their first rise and settlement in the Island of Providence, to the present Time. Archived from the original on 2009-07-03.
  9. ^ "Minutes of the North Carolina Governor's Council, including a deposition, a remonstrance, and correspondence concerning Tobias Knight's business with Edward Teach". docsouth.unc.edu. North Carolina Governor's Council. Retrieved 9 March 2016.
  10. ^ "David Wilmot". Deadline. 2016. Retrieved 23 December 2016.