ישראל בן יוסף

ישראל בן יוסף
לידה המאה ה־16
רגנסבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1568
קרקוב, ממלכת פולין השווה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל (איסרל) בן יוסף (מכונה גם רבי איסרל לאזרש בסביבות 15001568) היה סוחר-משי[1] יהודי עשיר, בנקאי,[2] ותלמיד חכם[3].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו היה ברגנסבורג שבגרמניה, בשנת 1519, ולאחר גירוש היהודים מהעיר התיישב בקרקוב. הוא היה נכדו של משה אורבך. נישא להאשה מלכה. ואביו של רבי משה איסרליש.

שנת 1552 הייתה תקופה קשה עבור משפחתו של ישראל: אמו, אשתו וכלתו (אשתו הראשונה של רמ"א) מתו במגפה שפגעה בקרקוב באותה השנה. לזכרם ייסד בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז', כיום מחוז בקרקוב, שנבנה בשנת 1553 על אדמות שבבעלות ישראל בן יוסף.[2]

על פי האנציקלופדיה היהודית,[3] ניתן להסיק מהתארים אשר כתב עליו בנו בהקדמתו לספרו "מחיר יין"[4] שהוא היה ראש הקהילה.

בית כנסת הרמ"א

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית כנסת הרמ"א

על פי אחת המסורות הפופולריות, ישראל יסד את בית הכנסת לכבוד בנו משה, שכבר היה מפורסם בצעירותו בלמדנותו. אולם מהכיתוב העברי של הלוח משמע כי בית הכנסת נבנה לזכרה של אשת ישראל, מלכה (נפטרה ב-1552).[2]

הלכות משמו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרמ"א מביא הלכה ששמע מאביו "ושמעתי מאבא מורי ש"ן ששמע ממהר"ר אברהם מינץ דאסור ליתן יין אדום לתוך יין לבן בשבת משום צובע[5]".

רבי ישראל הקפיד לא לעסוק בעסקיו בערב שבת אחרי חצות היום. על פי האגדה, בזכות זה הוענק לו משמיים להוליד בן קדוש כזה.[1]

  • בנו - ר' משה איסרלש (הרמ"א).
  • בנו - ר' יצחק.
  • בתו - מרת מרים בילה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "שבת שלום". רחמי האב. לונדון. 1960. p. כב. נבדק ב-21 דצמ' 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 "The Remuh Synagogue of Krakow, Poland" (באנגלית). נבדק ב-20 דצמ' 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "ISSERLES, MOSES BEN ISRAEL (ReMA)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
  4. ^ משה איסרליש (1711). "הקדמה". מחיר יין. המבורג. p. ב. נבדק ב-21 דצמ' 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ דרכי משה אורח חיים סימן שכ, אות ב.